זיבול ודישון בגינה

מהו זיבול?

זיבול קרקע הוא מתן תוספת של חומרים אורגניים (כמו: פרש בעלי חי, קומפוסט, הומוס) המצויים בשלבי פירוק שונים.
מהחומרים האורגנים האלה נוצרות, באמצעות בע"ח ומיקרואורגניזמים שמצויים בקרקע, תרכובות מסיסות במים. בתרכובות אלו מצויים חומרי הזנה זמינים לצמח. ככל שהחומר פחות מפורק, הוא עלול בתהליך התפרקות מהיר, לצרוב יותר את שורשי הצמחים ו"להמליח" את הקרקע. כך התחממות, לחות וחוסר שטיפה, מעלים את ההמלח.
לזיבול יש השפעה נוספת בשיפור המבנה הפיזי של המצע, דבר המגביר חדירה וספיחה של גזים ומים. הזיבול ניתן בהצנעה וערבוב במצע, כזיבול יסוד בזמן הכנת השטח, וכן כתוספת עונתית, בד"כ אחרי החורף או בסתיו.

חומרי זיבול מקובלים

"זבל ירוק" – צמחים (בעיקר קטניות) שגודלו לקראת חריש והצנעתם בקרקע.
זבל שמקורו בפרש בעלי חיים – מכיל בד"כ עודפי נתרן, כלור, זרחן, גופרית וחנקן שאינם נעכלים. הוא מכיל "חומרים דביקים" (קולואידים) וריחו דוחה.
קומפוסט – הוא תוצר התפרקות אנאירובית (שאיננה מחמצנת) מתמשכת, של חומר צמחי ושל זבל בעלי-חיים. הוא בעל ריח אופייני חלש שאינו מסריח.
הומוס – הוא תוצר התפרקות סופי של חומר אורגני, עד להפיכתו לתרכובות מסיסות בקרקע. מרביתן הן חומצות הומיות.
תוספת קומפוסט והתפרקותו להומוס, מאריכה את משך ההזנה של הצמחים ומשפרת את המבנה הפיזי של הקרקע.
ישנם חומרי זיבול ומצע ממקורות אורגניים שאף הם מתפרקים במשך הזמן להומוס. למשל: כבול, קליפות קוקוס וכיוב'. ישנם חומרי זיבול אורגניים המובאים בצורה גרגרית או בכופתיות. רובם למעשה הם קומפוסט עם הומוס מסיס שמקורם מקומפוסטים ו/או צמחים שונים – למשל אצות ים.

מצורפת טבלה של כמויות קומפוסט (בליטרים) מומלצות לגינון בהכנת שטח וכתוספת שנתית ב"הורד קובץ" בתחתית העמוד.

מהו דישון?

הדישון הוא מתן תרכובת, בד"כ "מלח" אנאורגני מסיס, של יסודות כימיים חיוניים, שנדרשים בצורה זמינה לצמח. לתרכובות אלה אנחנו קוראים לעיתים "זבל כימי".

16 היסודות החיוניים לצמח:

מימן, חמצן – מתקבלים מהמים.פחמן – מתקבל מ 2CO שבאויר.
יסודות המאקרו – הם יסודות הנדרשים לצמחים בכמויות גדולות:
חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, סידן, גופרית.
יסודות קורט (מיקרו) – הם יסודות הנדרשים לצמח בכמויות קטנות (בעיקר בהרכבים של אנזימים, חומרי ארומה וכיוב'): כלור, ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, בורון, מוליבדן.
– מתקבלים מהמים.– מתקבל מ 2CO שבאויר.יסודות המאקרו – הם יסודות הנדרשים לצמחים בכמויות גדולות:.יסודות קורט (מיקרו) – הם יסודות הנדרשים לצמח בכמויות קטנות (בעיקר בהרכבים של אנזימים, חומרי ארומה וכיוב'):

מהו דשן חומצי?

אצלנו הקרקעות ורב המצעים הם ניטרלים (כלומר 7-PH), או מעט בסיסיים (PH גבוה מ-7) כלומר מעט "מלוחים". ישנם צמחים כמו הורטנזיה, קמילה, אזליאה ועוד, שנדרשת להם סביבת גידול חומצית ועל כן משתמשים בדשן שבהמסתו במי ההשקיה נוצרת תמיסה בעלת  תגובה חומצית (PH נמוך מ-7).
צורת הדשן קובעת את שיטת הדישון
רב הדשנים המסחריים כוללים ביחד כמה יסודות. דשן מרוכב – כלומר עד כמה תרכובות או דשן מורכב – עם מולקולות שמכילות כמה יסודות יחדיו במולקולה.
ריכוז היסודות בתוך הדשן
בדשן מורכב קיימים ריכוזי יסודות ביחסים ידועים, שמבטאים באחוזים את כמות היסוד בחומר. הם כתובים על האריזה ונקראים משמאל לימין.
כל הדשנים נועדו להמסה במים וישנן צורות דשן עם אפשרויות המסה שונות.
דשן נוזלי – תמיסה מרוכזת
ניתן בערבוב עם מי השקיה. בשימוש עם קוצבי מנות מים (מחשבי השקיה) ועם מדשנת הקוצבת מנות דשן בהתאמה פרופורציונית. בשוק קיימות תמיסות מסחריות מוכנות. ניתן להכין לבד, תמיסה מגבישי דשן.
דשן גבישי – גרגרי
ניתן בפיזור באמצעות מפזרת דשן על פני השטח, או בכמות קטנה מתחת לטפטפות או בערבוב מראש בתוך מצע הגידול. מלחים גבישיים טובים להכנת דשן נוזלי.
דשנים בצורת מלח מינרלי שהם גבישים מסיסים. כאמור, ניתנים גם להכנת דשן נוזלי, והשפעתם הכימית מהירה ביותר.
דשנים מעוכבי-תמס, שבהם גבישי בדשן המורכב מצופים בפולימר פלסטי או בדשן הנמס לאט מאוד במים.
דשנים בשחרור איטי, שבהם גבישים של דשן מרוכב, מצופים במעטפת כדורית עשויה מפולימר פלסטי שאינו נמס במים.
הפולימר מהווה ממברנה  חדירה למחצה המאפשרת כניסה של יוני המים, הממיסים את הדשן שבפנים הכדורית, היא גם מאפשרת שחרור יונים של דשן כלפי חוץ, בתהליך של השוואת ריכוזי יונים. הקצב האיטי של שחרור הדשן מתוך הכדורית, מושפע מקוטר הכדורית (בתוך נפחים זהים של דשן. לדשן בעל כדוריות קטנות יש שטח פנים גדול ושחרור הדשן יהיה יותר מהיר!!), מעובי וממבנה החומר של המעטפת, מהטמפרטורה (בחום שחרור יותר מהיר) וכמובן מזרימת מי-השקיה סביב המעטפת.

פעולת דשן בשחרור איטי

1. לאחר הדישון, המים חודרים מבעד לציפוי החדיר למחצה של כדורית הדשן.
2. הם ממיסים את גבישי הדשן שבתוך הכדורית.
3. היסודות הכימיים, במצב של יונים, משתחררים לאט דרך הציפוי אל הקרקע שמסביבם (וזאת בגלל התנועה להשוואת ריכוזי יונים בין תמיסות).
כל עוד נשמרת לחות בקרקע, משתחררים מדי יום עוד כמויות קטנות של דשנים זמינים לצמח.
מחסור ביסודות הזנה מגביל את הצמיחה ומעוות את מופע הצמחים. המחסור מביא לפגיעה פיזיולוגית שעלולה לגרום לתמותה.

למה יש מחסור ביסודות כימיים?

• הם אינם מצויים בחומרי המוצא שמהם נוצרה הקרקע.
• היסודות המסיסים נשטפו ע"י מים.
• עברו קיבוע ונקשרו אל חלקיקי הקרקע בתהליכים כימיים.\
• הם פחתו בגלל שהצמחים צרכו את ה"מלאי".
סימני ומחסור של מינרלים מופיעים בעלי הצמח
1. מחסורים של מאקרו – אלמנטים
חנקן (N) – עלים בוגרים מחווירים. צעירים מתעוותים וגידולם נעצר.
זרחן (P) – עלים ועורקי-עלים אדמדמים-סגולים, לעיתים מופיע בעלים ניקוד חום-צהבהב. הגידול נעצר.
אשלגן (K) – העלים בגוון צהוב עד חום חיוור. שוליהם משחימים בקצה המרוחק מגבעול העלה.
מגנזיום (Mg) – עלים בוגרים מצהיבים, מקבלים ניקוד בהיר. בעורקים נשארים בד"כ ירוקים.
גופרית (S) – העלים הצעירים מצהיבים, עורקיהם בהירים ומצהיבים תחילה.
סידן (Ca) – בלבלוב צעיר – תמותה אחרי עצירת הצמיחה. עלים קטנים יותר ויותר (מחסור נדיר. קורה בקרקע מאוד מלוחה / בסיסית)
2. מחסורים של מיקרו – אלמנטים
ברזל (Fe) – הצהבה בין עורקי העלה שנשארים ירוקים. בהמשך כל שולי העלה משחימים. (מחסור נפוץ בקרקע בסיסית. משפיע על קליטת חנקן והופעת סימני מחסור חנקני).
גם מחסור (נדיר) באלומיניום (Al) ובכלור (Cl) מראה סימנים דומים.
אבץ (Zn) – עלים בוגרים מצהיבים בנקודות. העורקים ירוקים, לבלוב צעיר מתעוות מאוד.
מנגן (Mn) – עלים צעירים נשארים ירוקים. עורקי עלים בוגרים נשארים ירוקים ובינהם מופיעים כתמים גדולים שמצהיבים – משחימים עד צריבה.
בורון (B) – עצירת גידול של קודקודי צמיחה. גבעולי העלים מצהיבים ומתעוותים.
מוליבדן (Mo) – העלים מקבלים נקודות קטנות בהירות ומתעוותים בגלגול. הגבעולים מתעוותים והם לעיתים בהירים.
עודף, ולו הקטן ביותר של יסודות המזון, עלול לגרום לעיוותים ולפגיעה פיזיולוגית בצמחים.

למה יש עודפי יסודות?

• תהליכי התפרקות פיזיקליים וכימיים של המצע, משחררים תרכובות מסיסות.
• בתהליכי המלחה הובאו חומרים מסיסים והצטברו במצע, בעוד המים התנדפו.
• דישון מרוכז מדי שניתן בעודף.

לצמחים חשובה שטיפת קרקע להדחת עודפי מינרלים.
זהירות: עודפי דשנים הנשטפים למי-תהום מהווים מפגע אקולוגי!!
לעזרתך – ניתן הסבר נוסף בדף: דישון בחנקן, זרחן ואשלגן.