השקיית עצים וצמחים

מערכת השורשים

למערכת השורשים חשיבות רבה למהלך גידולו של עץ או שיח.

השורשים קולטים מים וחמצן ומעבירים בתוכם מינראלים מהקרקע לשאר חלקי העץ או השיח.

בחורף השורשים מאחסנים בתוכם מזון כדי לייצר באביב צמיחה טובה.

השורשים משמשים כעוגן מפני רוחות.

מערכת השורשים בנויה משורשים רב שנתיים גדולים ושורשים קטנים, קצרים ודקים הנקראים שורשי היונקות והם נמצאים לרוב ב15 - 60 ס"מ העליונים ורק לעיתים רחוקות הם יעמיקו ליותר מ1 מ' עומק.


שורשים היונקים מים דקים במיוחד (1.5 מ"מ) והם מהווים את החלק הגדול והעליון של מערכת השורשים. השורשים היונקים גדלים לרוב כלפי מעלה והצידה בחלק העליון של הקרקע, שם נמצאים חמצן ומינרלים בשפע יחסית לעומק הקרקע.

מערכת השורשים תופסת שטח רחב מתחת לאדמה, לרוב פי 2 – 4 מרדיוס הנוף.

בקרקעות שונות (כבדות, חוליות) שבהם חלקיקי הקרקע שונים, מים וחמצן משפיעים במיוחד על חדירת השורשים לקרקע.

קרקע בעלת תאחיזת מים גדולה (לדוגמא קרקע חרסיתית) תגרום לשורשים לא להתפשט רחוק בחיפוש אחר מים, לעומת זאת, בקרקע קלה או חולית השורשים מתרחקים ומעמיקים יותר בחיפוש אחר מים.


צמחים חדשים
עד אשר שורשים חדשים יחדרו לאדמה הקיימת, יש צורך להשקות את כל נפח השורשים וקצת מעבר לזה.

גוש השורשים מתייבש מהר יותר מהקרקע שמסביב לגוש.
קליטה של צמח חדש יכולה לקחת עד שנתיים ובצמחים בוגרים יותר זמן הקליטה מאריך אף יותר.

צמחים לאחר קליטה
צמחים לאחר התבססותם אסור להשקות בקרבת הגזע משום שזה לא יעיל ואף עלול לעודד מחלות.

מערכת השורשים הקולטת מים נמצאת באיזור ה"Drip – line ", שהוא השליש החיצוני של נוף העץ או השיח.

כיצד להשקות
ניתן להשקות בעזרת טפטפות, מתזים ואפילו צינור השקייה ידני, אבל חשוב לעבוד לפי ההנחיות הבאות:

א. להשקות השקיות עמוקות ורחבות במרווחים גדולים ככל האפשר בהתאם לצמח. רוב השורשים הקולטים מים ומינרלים נמצאים בעומק שבין 45 – 60 ס"מ, לכן בכל השקייה יש להשקות לעומק זה. כל השקייה כזאת תיעשה במרווחי זמן של 10 – 21 ימים, בהתאם לצמח, סוג הקרקע ועונת השנה.

ב. רצוי להימנע מהשקיית יתר לאורך זמן: עודפי מים פוגעים באחיזת אויר בקרקע, דבר הגורם לחניקת השורשים במים ולהתפתחות ריקבון ומחלות שורשים. רצוי להשתמש ב"Soil – probe " כדי להעריך את תכולת המים בקרקע ולבסוף את מרווחי ההשקייה.


בכמה מים יש להשקות את העץ או השיח
כמות המים משתנה במהלך הזמן. כמות המים להשקייה תלויה בגורמים הבאים:

    א. גיל העץ או השיח.
    ב. פגיעה בשורשים: עץ או שיח בוגר הנפגע בשורשים שלו מסיבות שונות, ידרוש השקיות                   תכופות יותר עד אשר יצמיח שורשים חדשים.
    ג. עונת השנה: הצורך בכמות מים הגדולה ביותר הוא בקיץ החם והשחון, כאשר המים שנותרו         בקרקע מעונת הגשמים, אזלו לחלוטין.

    ד. תנאי מזג האויר: בשנות בצורת המים אוזלים מוקדם יותר, כך שיש להשקות עונה ארוכה                 יותר. צמחים עמידים ליובש ייהנו אף הם מתוספת השקיה בשנת בצורת. בשנה גשומה יותר,          מקצרים את תקופת ההשקיה.

    ה. סוגי קרקע: סוגי קרקע (כבדה, חולית) ועומקה, משפיעים על תאחיזת המים בה ולבסוף על         מרווחי ההשקיה. קרקעות כבדות שומרות על המים זמן ממושך, לכן מרווחי ההשקיה בהן הם         הגדולים ביותר. להבדיל מקרקע חולית, בה תאחיזת המים נמוכה ובה יש צורך בהשקיות         תכופות יותר.

    ו. הצמחים עצמם: עצים ושיחים מקומיים יסתדרו ללא השקיה לאחר ביסוס מלא, לעומת         צמחים אחרים, לא מקומיים, הדורשים השקיות עזר בעונות החמות, כדי להיראות במיטבם.         סימנים לעודף מים

קמילה (wilting)
העלווה בחלק התחתון של הצמח הופכת לצהוב, להבדיל מבתנאי יובש, בהם העלווה הופכת לחום. (קמילה – מצב בו העלים נפולים ושמוטים כלפי מטה, יכולה לנבוע הן מעודפי מים והן ממחסור במים.)

העלווה הופכת מצהוב למעט חום, כאשר העלים רכים למגע ("סמרטוטיים") ולא יבשים ופריכים כמו במחסור במים.

עלווה צעירה עליונה צהובה עם עורקים ירוקים כהים, סימן לחוסר ברזל המאפיין קרקעות כבדות ולא מאווררות.

פרחים מראים סימני ריקבון

ריקבון שורשים, התפתחות של פטריות בסמוך לגזע

סימנים לחוסר מים

א. קמילה (Wilting )

• העלים שמוטים כלפי מטה
• העלים מתקפלים פנימה
• נשירת עלים ופריחה שופעת
• עלים מאבדים את הברק
• עלים נעשים מעט שקופים
• במדשאה העלווה מתקפלת מעט ולא מזדקפת לאחר דריכה
• בסוקולנטים העלווה נעשית רכה למגע

ב. כמישה (Browning )

• השורשים לא מעבירים מים כלפי מעלה, העלווה מתייבשת, מקבלת צבע חום ויבשה למגע, לרוב התופעה מתחילה בקצות העלים.
• העלווה הופכת כולה לבסוף לחום יבש.
• הענפים העליונים מתחילים להתייבש. 

ג. נסיגת שורשים (Root decline )
שורשים עליונים (יונקות) מתייבשים ומתים.

תוצאות סופיות:

• האטה בצימוח
• הקטנה של העלווה
• ירידה בכמות ובמספר של פרחים ופירות
• רגישות יתר להתקפות של מזיקים ומחלות.

גורמים המשפיעים על ההשקיה
    א. שמש – צל
    ב. קרקעות שונות: כבדה – חולית
    ג. רוחות
    ד. צמחים עצמם
    ה. חיפוי קרקע
    ו. עונות השנה (טמפרטורה)
    ז. גיזומים
    ח. דישון