הגפן בגינה

גידול גפנים למאכל, ליין, לגדרות וסוכות צל, ידוע בארצנו משחר ההסטוריה. הגפן מתאימה לטפס, לכסות מדרונות וגם כצמח בוגר מעוצב על גזע. הגפן היא צמח מטפס נשיר בחורף, בעל גזע דומיננטי, שחייו ארוכים למדי.

גפן
לגפן לא נדרשים תנאי גידול מיוחדים. היא דורשת שמש, אויר יבש, ובאזור השורשים העמוקים, לחות מספקת. זהו צמח חסכוני בדרישות השקייה. פרט לקרקעות ביצה, היא גדלה בכל הקרקעות.
ישנם זנים רבים, חלקם דורשים אקלים יותר קר וחלקם מצטיינים באזורים חמים. באזורים החמים, הבשלת הפרי מוקדמת יותר.

הזנים חסרי הגרעינים
מתאימים למאכל (ולצימוקים): פרלט, סולטנינה, סופריור ג- 1, פליים סידלס ודומיהם.

הזנים בעלי הגרעינים
המתאימים למאכל ובעיקר ליין: מוסקט המבורגי, רד גלוב, עינוני, זאני, תמר בירותי, דן בן- חנה ועוד רבים הנושאים את שמות היינות המיוצרים מהם.

צורת הגידול
הלבלוב מופיע באביב. על הענפים הצעירים - השריגים, מופיעה פריחה באשכולות הנקראת סמדר. מהסמדר מתפתחים בקיץ אשכולות הענבים. מועדי ההבשלה תלויים בזן ובתנאי האיזור. באשכול מתחילה ההבשלה מלמעלה כלפי מטה.

חשיבות הגיזום
השריג הירוק מתבגר, מתעצה, נעשה חום והופך לזמורה. הזמורות נגזמות (בהתאם להנחיות) מדי עונה. גיזום נכון מביא לאיזון הצמיחה המחזורית של הגפן ומאפשר קבלת יבולים סדירים לאורך שנים רבות.

הגנה ממזיקים ומחלות
הפגעים העיקריים של הגפן הם:זבוב הפירות, עש האשכול ודומיהם. אלה זבובונים ועשים המטילים בפרי הצעיר ביצים, שמהן מתפתחות תולעים הגורמות לרקבונות באשכול. אפשר לתלות לוחיות הדבקה צהובות עם פתיון, ריסוס בביותרסית וכד' או לעטוף אשכולות צעירים. מקובל ריסוס (ע"פ הנחיות באריזת החומרים) במתליון בשילוב פתיון נוזלי (אקוגן).

כנימות שונות
פוגעות תחילה בלבלוב העלים ולאחר מכן גם באשכולות הפרי. אפשר לרסס בפורמונל C, ביותרסית C וכד'. מקובל ריסוס (הנחיות באריזת החומר) בפירינקס.

קמחון / חלדון
מחלות עלים הנגרמות מפטריות. הן יוצרות כיסוי קמחי או כתמי חלודה גם על האשכול. מטפלים עם תחילת לבלוב. אפשר לרסס בפורמונל, נוידו- ויטל וכד'. מקובל ריסוס בסיסטאן, ספרול וכד'.

גיזום והדלית גפנים