בהמשך לדיון הקודם בדבר נשרת עלים המכסה את הקרקע ומהוה כר פורה להתפתחות מזיקים למיניהם ולזניהם.
כל זה נכון ושריר כמובן, אלא שיש עוד דברים שמן הראוי להזכירם בהקשר זה. גם אני ראיתי באתרי אינטרנט המלצה לחפות את (לחוף על?) הקרקע בעלי שלכת, בעשבים שֶׁנֻּכְּשׁוּ וְהָשְׁאָרוּ לִבּוֹל במקומם וְלַעֲבֹר דקומפוזיציה על הקרקע ובכך לספק דשן אורגני לגן, וגם ראיתי אזהרות ברורות שכנגד, לבל נעיז אנו הגננים ליצר במו ידינו סובסטרט שבתוכו יתפתחו מזיקי צמחים ללא כל בקרה. מה שחסר עכשו לְדִיּוּנֵנוּ הוא מחקר רטרוספקטיבי (מטה-אנליזה), שיאגד תוצאות מחקרים קודמים, ויתן תשובה לשאלה - מה מוטב לנו לעשות, לחפות או לא לחפות. אולי יש יתרונות בצד החסרונות - איך משקללים?! הידוע לכם על מחקר כולל כזה? מנסיוני המועט, ראיתי שחפוי עוזר לדכא במעט צִמּוּחַ של עשבים רעים באביב.
בנוסף, ראיתי גם באינטרנט המלצה לשמר עלי שלכת במקומם ואפילו להוסיף ולפזר על הקרקע קש (מחבילות שנאגדו בשדה) וליצור חפוי רציף. כל-כך למה? כי אנו, באזור השחון והחם שלנו עוזרים בכך לשמר, ולו במעט, את הלחות שנותרה מהחרף וגם בעצם הסתרת הקרקע בקיץ מהקרינה הישירה, שומרים על טמפ' נמוכה יותר מזו של האויר בצהרי יום-קיץ חם.
אודה ואומר בגלוי - איני מֻמְחֶה וגם כחובב ידיעותי מעטות ושטחיות, אני קורא, וחוזר וקורא ולומד (ונהנה ללמד) המון מאתרכם ומהמידע המאלף שבו.