אקריות אדומות

[יוסף]

שלום לצוות יגור:

אודה לכם מאוד אם תוכלו ללמד אותי מעט על אקריות אדומות קטנות. לצערי לא הצלחתי להשיג את מבוקשי מחיפוש בפורום הישן והחדש. השאלות שמעניינות אותי הן:

א. מהו מחזור החיים שלהן? כיצד הן שורדות את החורף?
ב. האם יש להן יחסים סימביוטיים (או לא סימביוטים) עם אקריות אחרות, כנימות או פיטריות?
ג. כווקטורים של וירוסים, אם ידוע מהם סיכויי ההדבקה של צמחים הנגועים באקריות?
ד. כיצד הן מגיעות לעצים וצמחים האם על ידי נמלים, האם הן עלולות להגיע עם הרוח?
ה. כיצד מדבירים אותם (גופרית? נימגארד? קונפידור? הרחקת נמלים מהאזור?)
ו. האם יש תנאי קרקע ודישון שמדכאים אותם?
ז. האם קיימת הדברה ביולוגית פרקטית?


בברכת שנה טוב, יוסף.

[ש. כהן-סיון]

שלום לך:

אני מכבד אתבקשותיך אך לצערי הן עוברות את סף אפשרויות הזמן שלנו.אין באפשרותי להקדיש את הזמן הדרוש על-מנת לענות עליהן כראוי,מה שיחייב כתיבתמאמר מדעי למעשה. מאחר שאתה מבקש ללמוד, וזהו נושא לא פשוט ומחייב התיחסות רצינית, הנה מה טוב מכך שאפנה אותך אל מקור שיענה על שאלותיך במלואן, גם אם בתמציתיות המתבקשת. כמו כמעט בכל המקרים האלה, המקור הוא בשפה האנגלית. אומנם אפשר לקבל תרגום "אוטומטי" לעברית באדיבות גוגל, אלא שצריך הרבה זהירות וקריאה בין השורות כדי להבין את התרגום.

בדוק אם יש באפשרותך להבין את המקור האנגלי. אםלא, ננסה לתמצת את עיקרי הדברים עבורך. גם אם תקרא את המקור ותיוותרנה לך שאלות, אל תהסס לשוב אלינו ונעשה ככל יכולתנו להבהיר את הטעון הבהרות.

שנה טובה!

http://www.canr.msu.edu/vanburen/fermite.htm

[יוסף]

תודה על ההפניה. אין לי בעיה לקרוא אנגלית, ובכל זאת מרבית השאלות נותרו ללא מענה.
אם ידוע לך על עוד מקורות אמינים בנושא, אודה לך מאוד על ההפניה אליהם.

ובכל זאת אולי על השאלה הקצרה הבאה תוכל לענות לי. האם יש דרך להשמיד את ביצי האקריות? אם כן כיצד?

יוסף

[ש. כהן-סיון]

מקורות לא חסר, וכל מקור אוניברסיטאי אתה יכול להתייחס אליו כאל מקור אמין. פשוט הקלד את מילות הקוד, כמו בהפניה הקודמת, בחלון חיפוש של גוגל ותקבל שפע של הפניות, ביניהן גם "אמינות". אני לא אוכל להוסיף על הדברים שקראת מבלי לערוך מחקר ספרות במקומך.

בעניין הביציות, לא ניתן להשמידן אלא על-ידי חומרים כה רעילים שהם: (א) אסורים לשימוש בגן הבית, ו-(ב) מסוכנים לבריאות עד כי גם אתה לא תרצה להשתמש בהם גם לו הותר הדבר. בנוסף, ההצלחה גם עם רעלים כאלה היא חלקית בלבד. פשוט, קליפת הביציות מתוכננת להגן על הרימות בדיוק בפני "פגעי טבע" כאלה. מהטעם הזה השיטה הבדוקה היא לרסס כנגד המזיק מדי 7 ימים בתקופת התפתחותו. כפי שקראת, מחזור חייו הוא כ-14 יום בקיץ והרימות בוקעות אחת לשבוע לערך. לכן, אם נקפיד על משטר ריסוסים מתאים לא נאפשר לדורות חדשים להתפתח לכדי אקריות בוגרות אשר תטלנה את ביציהן וכך נביא על המזיק כליה. כמובן שנקפיד לחדש את הריסוסים הראשית האביב כדי להשמיד כל מי שהצליח להסתתר בנקיקי הצמח במהלך החורף. ואחרי ככלות הכל, דע כי לעולם לא תצליח להשמיד את כל האוכלוסיה. תמיד תיווצר מוטציה העמידה בפני חומר הריסוס והיא תייצר את הדורות הבאים. אמור מעתה: אפשר לשלוט בצפיפות האוכלוסיה, לא ניתן לחסלה כליל. הדברים האחרונים אמורים, כמובן, לגבי הרבה מאוד מזיקים אחרים, ולא רק האקרית האדומה המעניינת אותך.

[יוסף]

תודה רבה על התשובה.

אכן אני יכול לעשות את סקר ספרות. אני מקווה שתסלח לי שלא עשיתי זאת. כאיש מדעי הטבע (כבר שנים רבות) אני היטב יודע ש- א. בדרך כלל קשה למדי למצוא את התשובות לאוסף שאלות במקור אחד (וקשה לבור את המוץ מהתבן במספר רב של מאמרים) ב. יתכנו הבדלים בין מקומות שונים בעולם (לדוגמה מהתבוננות במיקרוסקופ ראיתי שצורת האקריות שבגני שונה למדי מאלו שבמאמר אליו הפנית אותי, אם כי אני מניח שאין לכך חשיבות רבה). ג. גם בשאלות שמעסיקות אותי במדע אני תמיד מעדיף לשמוע את המומחים בתחום, מאחר ותמיד יש ניואנסים שקשה לדלות ממאמרים.

בפניתי אליכם קיוויתי לחסוך זמן. אנא קבלו זאת כאות הערכה לפועלכם.


נ.ב. לא כל המקורות האוניברסיטאיים אמינים.

[ש. כהן-סיון]

סקיני מבית התה כבר אמר מה שאמר על יחסיות הדברים. אמינות אוניברסיטאית לענין של גינון חובבים היא ללא דופי כמעט, לפחות ביחס למקור ממנו אני מגיע, המוסדות האמריקאיים. וגם כאן, אם להודות על האמת, לא זכור לי שנתקלתי בהטעיה מכוונת. לכל היותר אפשר להציב לפעמים סימני שאלה על המסקנות הנגזרות ממחקר זה או אחר. כמי שעוסק במדע אני מאמין שתקבל קביעות אלו כנכונות, אבל לא ניכנס לנושא זה שאינו בלב ההתענינות של האכסניה הזו.

לענין האקרית המסויימת, קימים מינים, תתי-מין, וזנים רבים ביניהם ספק אם אני, לפחות, יודע להבחין. לשאלתך כגנן, אולם, ספק אם להבדלים יש משמעות טיפולית כלשהי, כפי שאכן הצעת.

תודה לך על מילות הנימוסין. היזון כזה מצד המכותבים האלמוניים שלנו, מעודד אותנו להמשיך ולשאת בעול המכובד שלקחנו על עצמנו.

שנה טובה.