צילומי תויה חולה - לבקשת כהן-סיון

[טריקולורית]

כהן-סיון שלום רב,

הנה הצילומים שביקשת:

[טריקולורית]

והנה צילום נוסף (לא מצליחה להעלות 2 צילומים להודעה אחת משום מה):

[טריקולורית]

לא מצאתי פסים שחורים על הגזעים או הענפים.

ההצהבה לא מתחילה מקצה הענפונים ומתפשט כלפי מטה, אלא להפך, מחלקו התחתון של הענפון ומתפשט כלפי מעלה.

במספר מועט מאוד של ענפונים ההצהבה משחימה ומתקבל מראש ממש שרוף של הענפון.

המון תודה על העזרה!

[טריקולורית]

נזכרתי בפרט נוסף שלא ציינתי. בינואר השנה היתה שפיעה מאוד חזקה של שרף מהענפים. זה משך מספר רב של דבורים וגזמתי את הצמחים כדי לחשוף את הענפים לשמש. השפיעה נפסקה לאחר הגיזום שאפשר חדירת אור ואוויר.

אבל לא כל התויות שבהן היתה שפיעת שרף חלו. חלק חלו וחלקן האחר נותר ירוק ורענן.

[ש. כהן-סיון]

תודה על התמונות הנוספות. לצערי אין לי מה להוסיף לך, אבל אבהיר שוב מספר עניינים שכנראה לא היו ברורים דים בכתיבתי הקודמת.
1. זיהוי ודאי של הפתוגן אפשרי רק בבדיקה מעבדתית;
2. הפסים השחורים יכולים להופיע בכל עת, לעיתים רק סמוך למות העץ, ויכולים גם שלא להראות כלל;
3. לגבי ההצהבה, לא הבנת את דברי. הסברתי שעקב החסימה של צינורות ההולכה (מפאת ריבוי עצום של הפטריות המיקרוסקופיות), חומרי הזנה ומים לא יכולים להגיע לחלקי הצימוח שמעבר לסתימה. התאים שיפגעו מכך ראשונה יהיו דווקא אלה הסמוכים למקום הסתימה. תאים מרוחקים יותר יש להם עדיין ״אספקה בדרך״, כזו שיצאה לעברם בטרם הפכה הסתימה למוחלטת. בהדרגה, ילכו ויתיבשו אלה הקרובים יותר לסתימה. לכן, איני מתפלא מכך שאת מבחינה בהצהבה, תחילה דווקא בתחתית הענפון. עם זאת, אני לא מבחין בכך ולי נראים דווקא חלקי הענפים המרוחקים יותר כיותר צהובים. איך הדברים מסתדרים? - ובכן, שום דבר אינו החלטי. הסתימה לא בהכרח הרמטית ומעט זליגה ממשיכה לקרות למרות הכל. המעט הזה יהיה זמין כמובן תחילה לתאים הקרובים יותר לאזור הסתימה. הנה הבנת מדברי שהעניינים כלל אינם פשוטים, ואפשר לתרץ את מה שרואים, כך וגם אחרת.
4. אני רואה בתמונותיך הנוספות ענפונים יבשים לגמרי. אומנם הרבה פתוגנים עלולים לגרום למצב כזה של חירכון, אבל הפוסריום היא עדיין בעיני הקנדידט המוביל.
5. לגבי שפיעת השרף, זהו אינדיקטור בטוח לכך שהעצים נפגעו על-ידי גורם מחלה. העובדה שהשרף אינו שופע יותר, לא מעידה שהמחלה חלפה, אלא שפשוט הניסיון של העץ להלחם בגורמי המחלה נכשל. העץ משחרר שרף בניסיון לסתום בעצמו את צינורות ההולכה שבהם נעים הפתוגנים, וכך ״להרעיב״ את אלה למוות. למרבה הצער, לפעמים העץ נמרץ מדי והתוצאה היא שנסתמים גם צינורות הזנה לא פגועים, והדבר דווקא מאיץ את סופו. כפי שכתבתי, אלו תהליכים מאוד מסובכים וקשה על קצה המזלג להסבירם באופן מלא.

לבסוף, מאחר שאת כה אוהבת ולהוטה אחר סוג צמחים זה, אני מצרף לך הפניה לאוסף של סרטוני ווידאו שמהם אפשר ללמוד הרבה על הטיפול והטיפוח של תויה מזרחית ומינים קרובים לה.
הנה:
http://datab.us/Search/Popular%2BThuja% ... faejH8zOwx

[טריקולורית]

תודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת ועל אוסף הסרטונים המעולה.

אני אכן מאוד אוהבת ברושיים. צמחים כל כך אציליים.

קרוב לוודאי שאתה צודק. שלא כדרכך, לא הצעת תרופה למחלה. האם זה אומר שמדובר במחלה חשוכת מרפא?

[ש. כהן-סיון]

אמת, איני תולה יותר מדי תיקוות, וכמדומני שכבר כתבתי לך דברים ברוח זו. המשיכי להשקות ולהסיר נוף יבש. מי יודע, אולי בכל זאת ולמרות הכל?...

[טריקולורית]

שאלה היפותטית לחלוטין: נניח שאדם אכן משקה ומסיר ענפים יבשים - לאחר שהגמיע מטלקסיל לצמחים - האם יגביר הדבר את סיכויי ההחלמה?

האם טוב יעשה אותו האדם אם יגמיע חומר אחר לפני שיפצח במשטר השקיה מרובה וגיזום ענפים יבשים?

בל נשכח שאנחנו בתחום הספקולציה וההיפותיזה.

[ש. כהן-סיון]

אין לדעת. הברושיים מתאפיינים לעיתים בכך שהם קורסים ומתים במהירות, בתוך ימים ספורים. כך ברוש לימוני, ארז אטלנטי, ועוד. במקרים אחרים המוות מגיע בדעיכה איטית שיכולה להמשך גם מספר עונות. חשוב להבין שאנחנו לא יודעים הכל. בתיבה ״אנחנו״ כוונתי בראש ובראשונה ליועצים כמוני. חוקרים במעבדה יודעים הרבה יותר ויכולים לערוך בדיקות לאימות המצב. זו אפשרות שאינה קיימת במשתלה. לכן, כל מה שאני יכול להציע לגננים חביבים ועיקשים דוגמתך, הוא להמשיך לטפל ״כאילו לא ארע דבר״ ולראות מה תהיה התוצאה. אם הדברים הם כפי שאני מעריך אותם כעת, אזי באחד הימים תרימי ידיים ותעבירי דף אחרי שתשתכנעי שהכיוון לא מעודד. אבל אני בהחלט עלול לטעות, והרווח במקרה כזה יהיה כולו שלך.
בהצלחה!