קלמנטינה בצרה

[hila_kl]

בוקר טוב,

עץ הקלמנטינה היפה שלנו נמצא במצוקה גדולה. הוא משיר את רוב עליו שהצהיבו וגם הפרי לא מחזיק מעמד ונושר.

העץ נמצא במישור החוף, באדמה כבדה ומקבל השקייה בטפטפות עיוורות 4 פעמים בשבוע, חצי שעה בכל פעם. עד כה היו 11 חורים, לפני כשלושה שבועות גנן שהיה אצלנו קבע שהעץ סובל מעודף השקייה וצמצמנו ל-5 חורים.

אין שיפור.

אציין כי הדשא, שהעץ נמצא במרכזו, מקבל השקייה 4 פעמים בשבוע 20 דקות כל פעם. מצ"ב קישור להודעה אחרת שכתבתי בנושא בה תמונות מצב העץ לפני שנה בדיוק.

viewtopic.php?f=10&t=4144

בנוסף, עץ התפוז הותיק נראה כאילו מתחיל לסבול גם הוא מצהבת. נתוני ההשקייה זהים אלא שלעץ יש כ- 15 חורים והוא כבן 20 לפחות.
שנה שעברה הניב המון פרי טעים ומתוק, השנה נראה כאילו יש פחות ובכלל זה גם מספר פירות מעוותים.

יש קשר בין השניים?
מה לעשות?

[hila_kl]

מצ"ב תמונות עץ התפוז

[ש. כהן-סיון]

לצערי אין לי חדשות טובות עבורך. שני מיני ההדרים שתמונותיהן צרפת נגועים במחלות קשות, חשוכות מרפא. עץ הקלמנטינה נגוע בפטריה Phoma tracheiphila הגורמת למחלת מל-סקו (Mal Seco). בדרך כלל הפטריה חודרת לעץ מכיוון הצמרת והוא הולך ומתיבש משם, עד שהפטריה מגיעה לתחתית הגזע ולשורשים ואז העץ מת. תהליך כזה יכול להיות איטי יחסית, אבל ניכר. לעיתים, כפי שנראה לי קורה אצלך, הפטריה חודרת מכיוון הקרקע או בסמוך לשם, ואז הפגיעה מהירה והמוות מגיע בהקדם. העובדה שעץ הקלמנטינה שלך נפגע דווקא למטה בתחילה קשורה, בסבירות גבוהה, להיותו שתול בלב מדשאה. השקית הדשא, אם לא מתוכננת כראוי (מתזים המופנים מגזע העץ והלאה), תגרום להרטבת הגזע, והרטבה כזו היא הזמנה פתוחה להתישבות פטריות וגורמי מחלות אחרים על גזע העץ. הסירו את העץ בהקדם האפשרי ושרפו אותו אם אפשר. כמו כן איספו את כל העלווה שנשרה מסביב ושירפו גם אותה.

לגבי ההדר השני, הסימנים הנראים עליו מעידים ככל הנראה על פגיעה ויראלית. הווירוס קרוי ווירוס מחלת הנינוס (לעשות ננסי) של ההדרים (Citrus chlorotic dwarf virus ). מחלות וויראליות, בפרט, הן חשוכות מרפא מכל היבט פרקטי. במקרה הזה, בפרט לאור הדיווח שהעץ מניב יפה, אפשר לתת לו לדעוך אל מותו וזה עשוי לארוך זמן רב, אולי אפילו מספר עונות. אלא, על-מנת לצמצם את הסיכוי להעברת המחלה, הקפידו לאסוף כל עלווה חולה שנושרת מהעץ (העלים מקומטים ומעוותים, עלים חדשים קטנים יחסית למצב בריא, יש הצהבה וריבוי גוונים על העלים, ועוד) ולהרחיק לאשפה. כמו כן, הקפידי על הגמעת קונפידור שלא בעונת הפרי לאכילה, ורססי כנגד כנימת עש הטבק (זבובון לבן מעופף) שהיא הוקטור להעברת המחלה הלאה. צריך להוסיף שהסימנים שמניתי משותפים לעוד מחלות ויראליות ואחרות, כך שהזיהוי של גורם המחלה אינו ודאי, אבל אין ספק שהעץ לא יגיע לשיבה טובה.

ועתה הערה לגבי משטר ההשקיה. לדבריך השקית 4 פעמים בשבוע, חצי שעה בכל פעם, מ-11 נקודות טיפטוף. כל נקודה כזו מפיקה 2.3 ליטר מים בשעה, כך שהעץ קיבל כ-50 ליטר מים בשבוע. כמות זו היא קצת פחות משליש הכמות לה זקוק העץ. עצים צמאים נחלשים ונהיים טרף קל לגורמי מחלות. לא כל גנן מזדמן הוא בעל הבנה וידע מתאים, ולצערי הגנן שלכם אינו יודע על מה הוא שח, ומשתמש בסמכות שיש לו בעיניכם לגרום לנזק עוד יותר גדול. גנן כזה לא הייתי מעסיק שעה אחת נוספת. ליתר העצים הגבירי את ההשקיה כנדרש להם.

[hila_kl]

תודה רבה על התשובה המפורטת, גם אם העצובה.

ברשותך - מספר שאלות המשך:
ציינת לגבי עץ התפוז כי יש לנקוט בפעולות להעברת המחלה. באיזה אופן עץ נדבק בווירוס מעץ אחר?

לגבי משטר ההשקייה:
כאמור, הגינה נמצאת במישור החוף והאדמה היא אדמה כבדה וטובה.
האם עדיף משטר השקייה כפי שהיה לנו (קצרה מספר פעמים בשבוע) או להפך - השקייה ממושכת בתדירות נמוכה יותר? האם יש צורך להוסיף נקודות עיוורות בצינור ההשקייה??
בנוסף, ולמרות שקראתי בעבר בפורום תשובות רבות בעניין - האם יש כלל אצבע לגבי השקייה עצים לכל מטר עץ - והאם יש הבדל בתקופה בה נושא העץ פרי ל תקופות האחרות?

ובפרט - בגינה קיימים העצים הבאים:
קלמנטינה (בצרה)
לימון
פומלית
מנגו
שזיף
תפוח
ליצ'י
תפוז (עם ווירוס)
תפוז נוסף
אבוקדו
רימון

כל העצים הם עצים שנמצאים אצלנו כ- 3 שנים, ונשתלו ממיכלים של 50-100 ליטר - מלבד האבוקדו שהוא בן כ- 40 שנה והתפוז (עם ווירוס) שהוא בן כ- 20.
אודה לעצתך הטובה בעניין.

[ש. כהן-סיון]

כבר כתבתי לך על סוכן העברת המחלה הלאה. מדובר בכנימה מעופפת, קרובה של כנימת עש הטבק. באופן ספציפי, מדובר על כנימת העש הצהובה, Parabemisia myricae. תוכלי לקרוא פרטים על וקטור זה להעברת המחלה בקישור המצורף בהמשך. הכנימה מוצצת את מוהל העץ מהעלים. יחד עם המוהל היא קולטת את הוירוס המצוי בו, וכאשר היא עוברת לעץ מתאים אחר היא מאלחת אותו בוירוס המצוי בגופה. דרכי העברה נוספות הן תרסיסי מים (כמו גשם), ובעיקר הרכבות הנעשות במשתלות יצרניות מרוכבים מאולחים. ההמלצה לשימוש בקונפידור נועדה להדברת הוקטור המעביר של המחלה, לא הוירוס עצמו.

לגבי השקיה, הישארי עם מספר הטפטפות הקימות והעלי את משך הזמן כך שתתקבל הכמות הדרושה. באדמה כבדה עדיף השקיה אחת מרוכזת בשבוע. אדמה כבדה לא ממהרת לאבד את המים הספוגים בה על ידי חילחול. אם נשקה בתדירות גבוהה תהיה סביבת השורשים ספוגה במים בכל עת ותיפגע הנשימה החיונית שלהם, דבר שיכול להוביל למחלות ריקבון. אם נשקה רק פעם בשבוע, נאפשר מספיק זמן, בין השקיה אחת לשניה, בו האדמה תהיה אומנם לחה אבל לא ספוגה והשורשים יוכלו לנשום כל צורכם. מכאן תביני כי משטר ההשקיה בו את נוקטת מתאים במיוחד לאדמה מחלחלת, חולית.

לגבי כמויות המים. כל עץ הדר בוגר זקוק לכמות של 150-200 ליטר מים בשבוע. כמובן שמדובר בשיא עונת הקיץ. בזמני האביב והסתיו אפשר להוריד את הכמות בשליש. ברם, השקיה מלאה חשובה בזמן הפריחה וחנטת הפרי. בחורף אין צורך להשקות בשבוע שבו ירדו לפחות 30 מ״מ גשם. אם יש שבועיים מצטברים של יובש, ללא גשמים, נשקה במחצית הכמות הנ״ל, ואם היובש נמשך, כמו בימים אלה, נשקה כמו בסתיו.
אבוקדו הוא צרכן המים הגדול ביותר מבין כל עצי הפרי הגדלים בארץ. בגידול המסחרי מקבל עץ כזה 200 ליטר מים בכל יום(!). בגינון הביתי, שאינו מיועד למיקסום כמויות הפרי, אפשר להסתפק בכרבע מהכמות הזו. מנגו הוא צרכן המים השני בדרישותיו אחרי אבוקדו. בגינון הביתי תני לו 200-250 ליטר בשבוע. כל הגלעיניים (תפוח, שזיף, וכו׳) יסתפקו אצלך בכמות של 80-100 ליטר בשבוע. רימון - 70 ליטר. ליצ׳י - 50-60 ליטר בהתאם לגודל.

קראי כאן על כנימת העש הצהובה:
http://www.perot.org.il/Alon/201203/6.pdf

[נירשחר]

שלום,
יש לי עץ תפוז שנראה לי שנגוע בוירוס המתואר.
נשתל לפני שנתיים ממיכל של 50 ליטר.
לפי מה שקראתי, אני מבין שלא נתתי לו מספיק מים (50 ליטר בשבוע).
האם זה נכון לפי התמונות?
ניר

[גרטמן יואב]

קודם כל כמות המים לא מספקת כמובן. אבל קשה לזהות את כל מה שהעץ סוסל ממנו.
התמונות לא מראות מספיק טוב את מצב העלים. התופעה יכולה לנבוע מעש המנהרות של ההדר,מכנימות למיהן,מתריפסים וגם מוירוסים.

מציע בינתיים להגביר מעט ההשקיה ולהגיש מנת קונפידור,תחת האזהרה שהפרי לא לשימוש לחודש הקרוב לאחר הגשת הטיפול.
מים עד שיתחיל הגשם.