פורום משתלות יגור

הפירות בעץ תפוח ענה צומחים יפה בינתיים.
בעץ יש בסיבות 20 תפוחים. מה רצוי לעשות כדי לשמור על הפירות ממזיקים? (רשת, כיסוי, הדברה?)

שלום לך:

רשת היא בוודאי פתרון מתאים. אני, כמובן, ער להתרגשות הרבה לראות את הפירות גדלים ומתפתחים לתפארת בגן הבית. אבל לא צריך לאבד פרופורציות. רשת בגודל 6x6 עולה כ-300ש"ח, הוסף עוד 100ש"ח לגודל של 6x8. מכאן שבקרוב כל תפוח נקי לתפארת יעלה לך כעשרים ש"ח. כאשר התפוחים יהיו מוכנים לאכילה, תוכל לקנות בשוק בין 5 ל-10 ק"ג תפוחים במחירו של כל תפוח כזה, אומנם לא מריחים טוב כמו ההוא מהבית. למה אני עושה את התחשיב הזה עבורך? - כי נדמה לי שלפעמים אנחנו קצת מאבדים פרופורציות מרוב להיטותנו לתוצאות מרשימות מצמחי הגן. ובכל זאת, לטפל הרי רצוי כדי לקבל תוצאות סבירות, לא?. לכן אני ממליץ לך על טיפול חלופי, יותר סביר מבחינת עלותו. טיפול זה מתבסס על שימוש בתערובת של בומינל + מלתיון להדברת עיקר המזיקים שהם זבובי הפירות. בהגיע הפרי לקוטר של 3-4סמ', תלה על בדי העץ מספר דליים קטנים (כמו אלו המשמשים למשחק ילדים על שפת הים), או קופסאות פח/פלסטיק וכיו"ב שנפחן כחצי ליטר עד ליטר. בתוך המיכלים הכנס פיסות בד/סמרטוט ומלא את ההמיכלים עד לשליש גובהם בתערובת. בומינל הוא חומר פיתיון המושך את הזכר של זבובי הפירות, ומלתיון הוא חומר ההדברה ההורג אותם. דאג להציץ מדי פעם כדי לודא שעוד נותר חומר בדליים. הוסף על-פי הצורך עד סמוך לקטיף. גם מחיר הטיפול הזה אינו זניח אך הוא נסבל. כמו כן, יש שאינם אוהבים את המראה הלא טבעי של עץ העטוף ברשת. מאידך, אם אתה חושק בפתרון הכי קרוב למושלם - לך על הרשת.

בהצלחה.

תוספת קטנה. להכנת הנוזל מלתיון בומינל:12 סמ"ק מלתיון+ 100 סמ"ק בומינל ולהשלים לליטר אחד. זה מספיק לטיפול אחד.את הכמות הזאת מחלקים בדליים שהוזכרו.

במשתלה ליד הבית ביקשתי את החומרים שהמלצת
ואמרו לי שהגמעה בקונפידור מספיקה גם נגד הזבוב הים תיכוני.
האם דבר זה נכון או שבכל זאת צריך לתלות פתיונות?

לצערי, הדבר לא נכון. אילו זה היה כה פשוט, חקלאים בכל העולם היו נושמים לרווחה מסילוקה של אחת הצרות הגדולות של עיסוקם. אין לי אפשרות להכנס באכסניה זו לדיון מעמיק בנושא, אך אסביר לך על קצה המזלג מדוע מה שנאמר לך אין בו ממש. אימידאקלופריד, שהוא החומר הפעיל בחומרי ההדברה בעלי השמות המסחריים קונפידור, קונפידנס, קוהינור, וכיו"ב, פועל (משתק) על מערכת העצבים של חרקים מוצצי מוהל דוגמת כנימות, פסילות, תריפסים ועוד. זבוב הים התיכון אינו מוצץ מוהל. כל מטרתו היא להטיל את ביצי הנקבה בתוך הפרי המבשיל. לשם כך הזבובה נועצת מטול חד בקליפת הפרי ודרך החור הנוצר היא משחילה את ביציה פנימה. ברור שאימידאקלופריד אין לו כל השפעה על הביצים. על הרימות הבוקעות מהביצים כעבור זמן הוא עשוי היה לפעול אלא שאלו לא ניזונות רק מהמוהל. בעיקר הן מכלות את חומר הפרי עצמו ויוצרות בו מבוכים. כך הוא גם המצב עם רימות וזחלים המתפתחים בחלקים אחרים של הצמח. עקרונית, אם נעלה את ריכוז החומר המוגמע יתכן והיינו יכולים להביא לידי פעולה יעילה כנגד רימות הזבוב, אולם הריכוזים הנדרשים אינם פרקטיים מאחר ומדובר בחומר רעיל גם לאדם אחרי ככלות הכל, ומלבד זאת נצטרך להגמיע את החומר כל שבועיים לערך כדי לשמר רמה קבועה של חומר ההדברה בפרי. זאת מאחר שהביצים מוטלות כל העת ובוקעות באופן נמשך לאורך זמן רב. יתרה מכך, עצם הדקירה של קליפת הפרי על ידי המטול של הזבובה גורם ליצירת פתח חדירה של פתוגנים שונים לתוך הפרי. כל אחד שם לב בוודאי לפרי מרקיב בנקודה מסויימת, או במספר נקודות מסוימות, כאשר כתם של עובש, ירקרק בדרך כלל, מקיף את נקודת החדירה לפרי בלב האזור הרך (רקוב). כנגד פתוגנים אלה הגורמים למחלות ריקבון, אימידאקלופריד חסר כל תועלת לחלוטין.

בעצם, ההצעה שהציעו לך היא לנסות להלחם במחלה במקום למנוע אותה. מלתיון+בומינל, או רשת, ימנעו את הגעת הזבובה לפרי כך שמלכתחילה לא תהיה בעית הדברה של מזיקים בפרי עצמו. אימידאקלופריד, גם לו היה יעיל כנגד תולדות המפגע, היה חייב להיות מוחדר לגוף הפרי בריכוז לא מבוטל ולאורך זמן. גם אם רעילותו של החומר אינה מהיותר חמורות, מדוע שאתה או אני נרצה ששאריות שלו יצטברו בגופנו עם אכילת הפירות, ומה עם ילדים קטנים האמורים להיות חשופים לחומר במשך עשרות שנים מחייהם? המסקנה המתבקשת, מבלי חשיבות לשאלת היעילות, היא כרגיל שמניעת מחלה או נזק של מזיקים טובה מחיסולם של אלה לאחר שאפשרנו להם לחדור לפרי.

ולקינוח, אוסיף כי רשימה מכובדת של מדינות ההולכת וגדלה בקצב מהיר, אסרה כליל בחודשים האחרונים את השימוש באימידאקלופריד (קונפידור ודומיו) בגינון הביתי/עירוני, לאחר שהתברר שיש לו יד באסון הנורא שהתחולל בשנים האחרונות על מושבות דבורים בכל העולם. להזכירך, לדבורים תפקיד מכריע בהאבקת צמחים. אם הדבורים תעלמנה מעל פני כדור הארץ, החקלאות, והטבע בכלל, יהיו בצרה גדולה מאוד ואנחנו עימם. אני מקווה שמדינת ישראל תצטרף בהקדם לאיסור על השימוש בקונפידור ודומיו לטובת הדור שלנו ממש, לא רק לטובת הדורות הבאים.

תודה רבה.
היה לי חשד שמה שאמרו לי במשתלה הוא לא נכון ובגלל זה היה לי חשוב לשמוע את דעתך.
אני גם מסכים בקשר לחשיבותן של הדבורים.
אולם כיצד ניתן להילחם בעש המנהרות אם לא בקונפידור? יש חומר אחר?

עובדה מוכרת היטב היא ששימוש מוגזם בחומרי הדברה קשים בגן הבית משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. לא מתעכבים לחשוב על כך, אבל חומרי ההדברה אינם כה ספציפיים, ויחד עם השמדת המזיק הם משמידים גם טורפים טבעיים של המזיקים. מאחר ומספר המזיקים גדול מאוד, יוצא שלאחר מחזור הדברות רצוף נעלמים הטורפים והמזיקים חוזרים ומשתלטים על הסביבה. שכרנו הזמני, יוצא בהפסדנו תרתי משמע - גם כספי וגם החרפת הבעיה. קונפידור אינו יוצא מכלל זה, והדבורים הן רק קבוצה אחת מני רבות של חרקים מועילים המושמדים על ידי החומר.

ולשאלתך על עש המנהרות. תמיד קל יותר, כך נדמה, להשתמש בחומרי הדברה סינטתיים. אבל תוצאות לא פחות טובות, ובראיה לרחוק אפילו טובות בהרבה, נקבל אם אנחנו מוכנים להשקיע מאמץ נוסף, גם מחשבתי. רימות עש המנהרות חורפות בתוך הקרקע/מצע מתחת לצמח. בדרך כלל איננו מודעים לכך ובעצמנו מאפשרים לתקלה הזו לקרות. עם התחממות מזג האוויר הרימות מתגלמות, ובוגר בוקע מהן ומיד עט על עלוות הצמחים. שם הנקבה מטילה את ביציה הזעירים, כ-250 במספר, אל מתחת לשכבת האפידרמיס של העלים. ההטלה היא כמו במקרה של זבוב הפירות ונעשית על-ידי מטול דמוי סיכה חדה המוחדר אל מתחת לפני השטח. ברגע שביצה נבקעת ויוצאת ממנה רימה זעירה מתחיל כל התהליך מחדש. הדור האחרון יורד ארצה ומסתתר שם בחורף.

מה עושים? ראשית מלקטים את כל העלים הנגועים על העץ ומרחיקים לזבל (עדיף לשרוף). כמו כן יש לאסוף את כל העלווה הנושרת לארץ, במיוחד להקפיד על כך בסוף הקיץ ובסתיו כי משם תפתח הרעה בעונה הבאה. אם הקרקע כבר חשודה כנגועה אזי באביב המוקדם, סוף פברואר, נכסה את הקרקע בניילון למשך כחודשיים. אפשר על הניילון לפזר חומר חיפוי כדי להסתיר את המראה. באופן זה נמנע מהרימות המתגלמות לשלוח את בוגריהן חזרה על ענפי העצים. ולבסוף, יש טיפול עם חןמר טבעי ממקור צמחי, מוצלח במיוחד וגם ידידותי לנו ולסביבה ושמו שמן הנים (עץ האיזדרכת). השמות המסחריים תחתם הוא נמכר הם נימגארד, נימקס, ועוד. החומר פועל רק על שלב הרימה. הוא משבש את המערכת העצבית שלה באופן שהיא לא יכולה יותר להתגלם ולהפוך לבוגר בהמשך. לכן אני ממליץ, בנוסף לצעדים הנ"ל, לרסס ריסוס מונע את העצים בתמיסת נימגארד אחת למספר שבועות ובסתיו להפוך את הקרקע באופן קל ולרסס אותה היטב גם כן. כמובן, אם קיימת כבר מתקפה צריך להגביר את תדירות הריסוסים.

בהצלחה ושבת שלום.

תודה רבה. חומר רב מפורט וחשוב, לכל מגדלי עצי פרי.

פיתרון טבעי המחליף את פעולת קונפידור ומונע את עש המנהרות הוא פיזור אפר פחם ממדורות מסביב לגזע העץ והשקיה עליו כדי להחדירו לקרקע, נודע לי על השיטה מחקלאי ערבי ומאז אני משתמש בה במשך כ 10 שנים בהצלחה רבה, מועד הפיזור שלי הוא לאחר מדורות לג בעומר, אבל לאחרונה גם לאחר שאני שורף גזם מהחצר

תודה על הרעיון.