דישון אורגני

[אורן א]

שלום,
אני מדשן את עצי הפרי בגינתי בהומוס וקומפוסט, מספר פעמים בשנה, ובתוספת ברזל (סקווסטרן).
1.האם דישון כזה מכיל את כל "אבות המזון" לעצים, או שיש צורך בתוספת/החלפת הדשן בדשן כימי?
2.האם יש הבדל בטעם בין עצים המדושנים בדשן אורגני לעצים המדושנים בדשן כימי?

תודה,

אורן

[ש. כהן-סיון]

קומפוסט הוא בראש ובראשונה מטייב קרקע. כלומר, הוא משנה את התכונות הפיזיקליות של הקרקע, ומשנה רק מעט את התכונות הכימיות שלה. קומפוסט עוזר בתאחיזת מים בסביבת השורשים, דבר החשוב בעיקר באדמה חולית/מחלחלת מהר. באדמה כבדה אין צורך במי שיעזור בתאחיזת מים. נהפוך הוא, קרקע כבדה עוצרת, ואוצרת בקירבה, טוב מדי את המים עד כדי סכנה לגרימת ריקבונות באזור השורשים. קומפוסט באדמה כבדה, למרבה הפליאה, דווקא עוזר לנקז עודפי מים וכך לאוורר את סביבת השורשים. מלבד פונקציות פיזיקליות אלו, קומפוסט גם מכיל מעט אבות מזון, כמעט אך ורק אשלגן. מקור האשלגן הוא במזון שקלטו הצמחים ממנו הוכן הקומפוסט. מדובר בכמות קטנה בשעור 2-3% מהשמקל היבש של הקומפוסט. והרי אותם צמחים קלטו גם חנקן וזרחן, אם כן לאן נעלמו אלה? ובכן, בתהליך הקומפוסיטציה חלה למעשה בעירה כימית ההופכת את החנקן והזרחן האורגניים לגזים אנאורגניים המתנדפים לאוויר. נותרים רק עקבות שלהם בקומפוסט, חלקי אחוז. תוצאת הריאקציה הכימית לגבי אשלגן אינה גז וכך הוא נותר בתוך חומר הקומפוסט. נסכם: קומפוסט אינו מקור של חומרי הזנה כימיים. ברם, יש לקומפוסט עוד תפקיד אחד חשוב שהוא יותר כימי מפיזיקלי. קומפוסט נצרך על-ידי מיקרואורגניזמים המצויים בקרקע המעכלים אותו ומפרישים קבוצת חומרים הקרויה בשם כולל "חומצות הומיות". החומצות ההומיות חשובות מאוד מאוד בתהליך הקליטה של מינרלים (אבות המזון ומיקרונוטריאנטים) על-ידי נימי השורשים. מכאן שלקומפוסט, בסך הכל, חשיבות רבה לבריאות ותפקוד הצמחים, אבל חובה להצניע אותו בתוך הקרקע כדי שיהיה נגיש לאותם מיקרואורגניזמים. אם נפזר קומפוסט על פני השטח, הוא יהיה חסר תועלת לחלוטין. לא יעזור בתאחיזת מים. לא יאוורר. ולא יהיה זמין לפרוק לחומצות ההומיות החשובות כל כך. מטעם זה לעולם אין לפזר קומפוסט על מדשאות. הוא חסר ערך בסביבה זו ואף גורם לנזקים במונעו קרינת שמש מהעלים אותם הוא מכסה.

הומוס הוא בעצם קומפוסט שעבר את מרבית הדרך לקראת ייצור חומצות הומיות (השם חומצה הומית נובע מהמונח הומוס), ולכן הוא זמין כמעט מידית לשימוש על ידי שורשי הצמח. מאידך, בצורתו כהומוס הוא כמעט ואינו תורם לאיוורור ו/או תאחיזת מים. כמובן שהוא כמעט ולא מכיל מינרלים, עוד פחות מהקומפוסט.

מתי נשתמש בקומפוסט ומתי בהומוס? ובכן, אני תמיד ממליץ לעשות שימוש בקומפוסט הזול לאין שעור מהומוס, ובלבד שפעלנו בזמן. כדי שקומפוסט יתפרק ויניב את החומצות ההומיות, המיקרואורגניזמים הפועלים עליו זקוקים לכחודשיים ימים. לכן, הזמן הטוב ביותר להגשת קומפוסט הוא בתחילת פברואר, כחודשיים לפני שהצמחים מתעוררים מתרדמת החורף. או אז הם מוצאים את כל אותן תוספות מזון החשובות לפעילות השורשים שלהם. אפשר לתת עוד סבב של קומפוסט בראשית הקיץ אך קומפוסט שמוגש בסתיו ובחורף הוא כמעט חסר ערך, ןלמעשה הוא ביזבוז בבחינת ברכה לבטלה. ומה לגבי הומוס? - ובכן, ראשית נעשה בו שימוש רק כאשר אין צורך בטיוב הקרקע. זה נכון בעציצים עם מצע משתלות וגם בקרקעות אופטימליות העשירות בחומר אורגני אך אינן כבדות במיוחד. בעיקרון, השימוש בהומוס מצריך הבנה טובה יותר והקפדה על ההוראות. מאחר שמדובר בחומר יקר מאוד, אני לא ממליץ להשתמש בו,לבד אולי בעציצים ומיכלים.

מכל הנאמר לעיל תבין שאין בחומרים אלה מענה לצרכים של הצמחים באבות מזון. את אלה נשיג על ידי פיזור דשן גרגרי בשיחרור איטי (מטיפוס חצי שנה, או שנה). רצוי לערבב את הדשן בקומפוסט ולקלטר את שניהם פנימה אל תוך הקרקע. אפשר גם להניח את הדשן בגומות קטנות מתחת לנקודות הטיפטוף של צינורות ההשקיה.