משתלות יגור
עצים מחטניים >  

מידע כללי

מאת: יעקב עציון

בשם העממי-גנני "מחטניים" (CONIFERS), נכללים מינים של צמחים בעלי עלים שצורתם דמויית מחט, אשר נמנים על כמה משפחות עיקריות.
משפחות אלה נכללות בעיקר במחלקה של הצמחים "חשופי הזרע" GYMNOSPERMAE (מעט עצים אחרים דמויי-מחטניים, נזכרים בהמשך).
המשפחות שבמחלקת "חשופי הזרע", התפתחו עם פרחים חד-מיניים, שאינם נראים כמו הפרחים הצבעוניים, המוכרים לנו אצל רב הצמחים ממחלקות "מכוסי הזרע" ANGIOSPERMAE.
לעומת "מכוסי הזרע", מקובל לראות את "חשופי הזרע" כפחות "מתקדמים" במהלך ההתפתחותי (אבולוציוני) של עולם הצומח.
הפרחים של המחטניים חסרים עלי עטיף. אצל רובם הזרעים מתפתחים על-גבי קשקשים. לעיתים קרובות, הקשקשים סגורים ויוצרים אצטרובל דמוי-פרי. או שהזרעים מצויים בקצות ענפים ולא בתוך שחלה. הפרחים חד-מיניים.
ההאבקה של המחטניים נעשית באמצעות הרוח.
כמעט כולם מפרישים שרף אופייני מהתבקעויות – קליפה.

מקובל לכלול בין המחטניים, צמחים בעלי עלים מאורכים דמויי-מחט, או עלים קשקשיים המחודדים בקצותיהם. לרבים מהם קיים שלב גידול, אחד לפחות, שבו הם מצמיחים עלים דמויי-מחט, גם אם בצורתם הבוגרת הם נושאים עלים קשקשיים.
לדוגמא: עלי הנבט של הברוש, דומים למחט ולברוש הבוגר יש עלים קשקשיים-מחודדים.
ואכן – בנביטתם של המחטניים מופיעים כמה עלי פסיג וכולם רב-פסיגיים.
לעצים המחטניים יש לעיתים זנים ומופעים של שיחים או צמחים משתרעים. אבל הם עשויים לצמוח על גזע זקוף וחלקם מגיעים לגבהים ענקיים. למשל – מיני אורנים, פיצאה, פסאודוטסוגה, שגובהם עולה על 50 מטרים ועצי סקויה שגובהם מעל ל-100 מטרים.
העצים המחטניים משמשים ומהווים את עיקרה של תעשיית העץ והנייר בעולם.

כדאי להזכיר שלא כל חשופי הזרע הם מחטניים.
משפחה יוצאת דופן, בתוך מחלקת חשופי הזרע ובה ישנו רק מין אחד, אשר נחשב מבחינה בוטנית קרוב למחטניים, היא משפחת הגינקו, עם העץ גינקו בילובה. הוא נחשב לקדום ביותר מבחינה אבולוציונית, אלא שיש לו עלים רחבים דמויי-מניפה ולא מחטניים כמו לשאר "קרוביו".

ועם זאת, גם מבין מכוסי הזרע ישנן משפחות שנראות כמו עצים מחטניים. אצלם הזרעים מתפתחים בתוך פרי.
במשפחת הקזואריניים, הענפים הירוקים, עשויים פרקים-פרקים והם נראים כמו עלים מחטניים.
במשפחת האשליים, העלים קשקשיים זעירים, שנישאים על ענפונים ירוקים דמויי עלה מחטני.

התאמת המחטניים לגידול בישראל
מאחר ומוצאם של רבים מהמחטניים באזורי אקלים צפוניים, או הרריים – גבוהים, עם לחות רבה וקור ממושך, התנאים בישראל אינם אידיאליים לגידולם.
מבין מאות המינים והזנים השונים, אשר קיימים בארצות צפוניות, רק מעטים מאוד מותאמים לגידול בר-קיימא אצלנו. הם נמנים על המשפחות הבאות:
אורניים
אראוקריים
ברושיים
טקסודיים
טקסיים
פודוקרפיים
,
כולם רגישים לקרקע מלוחה ולרסס-ים. יותר מכך, באיזורים מרובי אבק (אצלנו האבק בעל תגובה כימית בסיסית), הם עלולים להיצרב ולהיפגע. מומלץ על-כן, לשטוף בקיץ את הרגישים שמביניהם.
התחממות הקרקע באזור בית-השורשים, ומיעוט מים בעונות החמות, פוגעים קשה במחטניים. לכן, לחלקם הגדול נדרשת השקיה בקיץ ובנוסף – מתן חיפוי או הצללה לקרקע שמעל לשורשים.
פגעים ומזיקים
בד"כ המחטניים עמידים בפני רב המזיקים הרגילים.
אך ידוע שאיצריה (כנימה קטנה לבנה), כנימה קמחית וכנימה פלורידית אינן מושפעות משרף העצים המחטניים וכאשר העץ נחלש – פגיעתן עשויה להיות קטלנית.
מיני מחטניים עשויים להתקף גם בכנימות סירידיום ומצוקוקוס. עץ שנחלש נוטה להיפגע, עד מוות, מפטריית דיפלודיה.
יש להיזהר במיוחד מריסוס מדבירי עשבים שאריתיים, ומקבוצת הסימאזינים בעיקר, שהם קטלניים לצמחים מחטניים גם במינון זעיר ביותר.

שמות העצים המחטניים המצויים בישראל

- משפחת האורניים
עצים חד-ביתיים וחד-מיניים. המוצא של רובם במחצית הצפונית של כדור הארץ וחלקם באזורים קרים במיוחד.

אצלנו מצויים מהסוג אורן כ-12 מינים (מתוך 95 המצויים בעולם):
1. אורן ארוך עלים (רוקסבורגי)
2. אורן החוף (פינאסטר)
3. אורן היערות (סילבסטריס)
4. אורן הזפת (פונדרוסה)
5. אורן הצנובר (פינאה, ה"סלע")
6. אורן ירושלים (הלפנזיס, בר בארץ)
7. אורן ההרים (מוגו)
8. אורן מקרין (רדיאטה)
9. אורן קנרי
10. אורן קפריסאי (ברוטיה)
11. אורן רם (אקסלסה)
12. אורן שחור (ניגרה)

אצלנו מצויים מהסוג ארז 3 מינים (מתוך 4 המצויים בעולם):
1. ארז אטלנטי
2. ארז הימלאי
3. ארז הלבנון

- משפחת האראוקריים
עצים דו-ביתיים בד"כ. מוצאם במחצית הכדור הדרומית. בדרום אמריקה, אוסטרליה ואיים בדרום האוקיאנוס השקט.

אצלנו מצויים מהסוג אראוקריה 4 מינים (מתוך 32 המצויים בעולם):
1. אראוקריה בידוויל
2. אראוקריה רמה (אקסלסה)
3. אראוקריה צרת עלים (אנגוסטיפוליה)
4. אראוקריה קנינגהאם

- משפחת הברושיים
זו משפחה גדולה הנחלקת ל-17 סוגים עם 125 מינים ועוד הרבה בני-כלאיים תרבותיים. רובם נושאים בבגרותם עלים דמויי-קשקש, לעיתים רחוקות דמויי-סרגל.

בסוג ברוש, עצים חד-ביתיים וחד-מיניים, מצויים אצלנו 8 מינים (מתוך 14 המצויים בעולם):
1. ברוש אריזוני
2. ברוש בכות (פונבריס)
3. ברוש גדול פירות (מקרוקארפה. ישנם כמה זנים. נפוץ ברוש "לימוני" 'גולד-קרסט')
4. ברוש גואדלופי
5. ברוש מצוי (סמפרבירנס. נחלק לזנים אופקיים ולזנים צריפיים-עמודיים. נפוץ ברוש "טוטם")
6. ברוש משונץ (טורולוסה)
7. ברוש פורטוגלי (לוזיטאניקה)
8. ברוש קרח (גלאברה)

בסוג ברושית (חמיציפריס), נפוץ אצלנו מין אחד  (מתוך 6 המצויים בעולם):
1. ברושית (חמיציפריס) לאוסון. יש כמה זנים שונים.

בסוג הכלאיים בן-ברוש (X-CUPRESSOCYPARIS) ברוש עם ברושית, מצויים אצלנו 3-4 זנים של מין אחד:
1. בן ברוש (קופרזוציפאריס) לילאנדי.

בסוג טטרקליניס, בעל אצטרובלים מרובעים ועלים ערוכים ברביעיות, נפוץ אצלנו מין אחד:
1. טטרקליניס מפריק (ארטיקולאטה. לשעבר: קליטריס קוואדריבלביס)

בסוג ערער, קשקשי האצטרובל התלכדו ואינם נפרדים. הם יוצרים גוף סגור דמוי ענבה. ישנם מינים וזנים רבים של ערערים שאינם מגיעים לגודל עץ. אצלנו בני 10 מינים (מתוך יותר מ-50 מינים בעולם) עשויים להגיע לממדים של עץ:
1. ערער אדום (פואניצאה. בר בהרי אדום)
2. ערער ארזי (אוקסיצדרוס. בר בגליל העליון)
3. ערער ברמודי
4. ערער גלעיני (דרופאצאה. בר בחרמון)
5. ערער וירג'יני (זן חשוב = 'סקיי רוקט')
6. ערער המצוקים (סקופולורום)
7. ערער חד-זרעי (מונוספרמה)
8. ערער מצוי (קומוניס. זנים ידועים: דפרסה (פחוס), היברניקה (אירלנדי), סואסיסה (שוודי) ועוד)
9. ערער סיני (צ'יננזיס. זנים ידועים: פירמידליס, טורולוסה-קייזוקה, אובליסק, איווה ועוד)
10. ערער רם (אקסלסה)

בסוג קליטריס נפוצים אצלנו 3 מינים (מתוך כ-15 מינים באוסטרליה וקלדוניה החדשה):
1. קליטריס מיובל (ורוקוזה)
2. קליטריס פרייסי
3. קליטריס שגיא (רומבוידיאה)

בסוג תויה, עצים עם ענפים קטנים שטוחים, אצלנו בעיקר ישנם זנים של שני מינים (מתוך 6 מינים שמוצאם בצפון אמריקה ("מערביים") ובמזרח אסיה ("מזרחיים")):
1. תויה מזרחית
2. תויה מערבית

- משפחת הטקסודיים
המשפחה כוללת עצי ענק. בעולם יש 10 סוגים ובהם כ-15 מינים.
חלק מהמינים בעלי עלים מחטניים-סרגליים וחלקם עם עלי קשקש. ישנם גם מינים נשירים.
אצלנו ניתן לראות 7 מינים בני 6 סוגים:

בסוג טקסודיון 2 מינים נשירים (אצלנו נשירים מותנים). הענפונים נושאי העלים, נושרים בחורף:
1. טקסודיון דו-טורי (דיסטיכום)
2. טכסודיון מקסיקני (מוקרונאטום)

בסוג מטאסקוויה מין יחיד מסין. נשיר:
1. מטאסקוויה סינית (גליפטוסטרובוידס)

בסוג סקוויאן מין יחיד ממערב ארה"ב. גובהו עשוי להגיע עד ל-100 מטרים:
1. סקוויאן ענקי (ג'יגאנטאום) – שם נפוץ: סקוויה ענקית.

בסוג סקוויה מין יחיד מקליפורניה. גובהו עשוי לעלות מעל ל-100 מטרים:
1. סקוויה נאה (סמפרבירנס) שם נפוץ: רדווד סקוויה.

בסוג קנינגהאמיה אצלנו מין אחד (במזרח אסיה 3 מינים):
1. קנינגהאמיה אזמלנית (לאנסיולאטה)

בסוג קריפטומריה מין יחיד:
1. קריפטומריה יפנית


- משפחת הטקסיים
כולם דו-ביתיים. במשפחה 6 סוגים במחצית כדור הארץ הצפונית.

בארץ מצוי מין אחד של הסוג טקסוס (בעולם הוא כולל 6 מינים):
1. טקסוס מעונב (באקאטה. מעטה הזרע מקבל צבע אדום. קיימים הרבה זנים נמוכים)

- משפחת הפודוקרפיים
עצים דו-ביתיים. קיימים 12 סוגים באזורים חמים, יחסית, בחצי כדור הארץ הדרומי.

בסוג פודוקרפוס, ניתן לראות בישראל 3 מינים (בעולם 90 מינים):
1. פודוקרפוס גדול-עלים (מאקרופילה. לשעבר נקרא "רחב עלים", כי העלים סרגליים גדולים)
2. פודוקרפוס מגלי (פאלקאטוס. לשעבר נקרא "צר-עלים")
3. פודוקרפוס רם (אילאטוס)