משתלות יגור

הרקפת (CYCLAMEN) הינה גיאופיט בעל פקעת מעוגלת. במשפחת הרקפתיים
(PRIMULACEAE) יש כ- 20 מיני רקפות. הרקפת המצויה, שנפוצה בקדמת ים- התיכון עד פרס ואף בהרי ארצנו, התחבבה מאוד על בוטנאים וגננים. ממנה טופחו הרקפות התרבותיות ואיקלומה נמשך במערב אירופה קרוב למאתיים שנה. לרקפת הבר פרחים חסרי ריח בגוונים בהירים. לאחר ההפרייה מסתלסל הגבעול בצורת מעגל (ביוונית- CYCLUS) והפרי ננעץ באדמה סמוך לפקעת האם. מכאן שמה הבוטני, בתוספת המוצא הפרסי- CYCLAMEN PERSICUM. בעונת הקיץ הרקפות מצויות בתרדמה, ללא עלים.
 
בגוש מירון- ובצפון- הגולן, צומח מין של רקפת יותר קטנה, זו הרקפת היוונית (C.COUM) יש לה פרחים כהים וריחניים. העלים קטנים מאדימים בצידם התחתון וגבעול הפרי מסתלסל כקפיץ.

רקפת תרבותית

רקפת

הרקפות התרבותיות שנמכרות במשתלה, יכולות לשמש כמקבץ פרחים בגינה, כעציץ פורח ואף כפרחי קטיף לאגרטל. טיפוח הרקפות נעשה באמצעות בירור של פקעות, הכלאות וזריעת מכלואים ומתרביות רקמה של נבטים. בדרך כלל רקפות מדור הכלאה ראשון ( (F1  ורקפות מתרביות רקמה, אינן נותנות ריח וזרעים, ובצעירותן אין להן פקעת משמעותית. מאידך- הן נותנות כמות גדולה מאוד של עלים ופרחים. צמח בריא עשוי לתת בעונה מעל ל 100 פרחים. כיום ניתן למצוא מבחר צורות וגווני פרחים. החל מגווני סגול, לילך ואדום יין עד לסלמון, ורוד ולבן. ישנם פרחים בעלי גוון כהה מאוד בבסיס ולעומתם פרחים בעלי גוון אחיד. לאחרונה פותחו פרחים בגוון צהוב ורקפות הנותנות ריח עדין. בהתאם לתכונותיהן, המטפחים הגדירו קרוב ל 20 קבוצות של זנים רשומים וחילקו אותן לפי גודל הפרח לרקפות עם- פרח "מיני" (עד 25 מ"מ, דומה בגודל לרקפות הבר). פרח בינוני (כ- 20-30 מ"מ). פרח גדול (מעל ל 30 מ"מ). 
ידוע שהרקפות אוהבות אקלים קר. הרקפות התרבותיות שיש להם פרחים מסולסלים ו/או עלים מאוד בהירים רגישות יותר לחום והן במיטבן בחורף בלבד, בעיקר על אדן חלון צפוני. אולם הצליחו לטפח זנים עמידים לטמפרטורות יותר חמות, ניתן לזהותם על פי עלה כותרת אחד, שמוט כלפי מטה ואף לגדלם בעונות מעבר.

רקפות בבית

*    המיקום יהי בקרבת חלון מואר- לא בשמש הצהריים.
*    לבחור תנאים קרירים (אדן חלון, הוצאה בלילה החוצה) ולהרחיק מהחימום הביתי. עודף חום 
      ומעט אור, גורמים להתארכות מופרזת של גבעולי עלים ופרחים.
*    לשמירת אוורור טוב, לא מצמידים רקפות לקיר ולא סוגרים אותן בין צמחים אחרים. בחוסר 
     אוורור עלולות להתפתח (בוטריטוס, ראמולריה וכו) מחלות-עלים וגבעולים, מומלץ להרחיק 2-4 
     עלים במרכז השתיל, כדי לאפשר התפתחות טובה לניצני הפרחים וכמובן לסלק עלים ופרחים 
     נבולים. ריסוס באקוגן-סיסטאן יכול לעזור נגד מחלות.
*    תמיד לשמור מפני רוחות חזקות ומייבשות.
*    השקייה, כדי למנוע שינויים קיצוניים בין מחסור לעודף- מים (והצהבה עם התרככות עלים), 
     מקפידים על השקייה סדירה ולא מרובה מדי. 
*    תמיד לדאוג לניקוז טוב ואחרי ההשקייה, לרוקן את מי הנגר מהקרקעית שבתחתית העציץ.
*    הרקפת הפורחת דורשת מעט מאד דשן-חומצי, הכולל יותר אשלגן. (מוסיפים להשקייה 1 גר' 
     דשן חומצי 10:10:20 ב- 1 ליטר מים, או להעדיף שווה ערך בדשן גרגרי).

שתילת רקפות

רקפות תרבותיות מעתיקים אל מצע אורגני מנוקז היטב. עדיף כבול- שהוא מעט חומצי. בהעתקה אל עציץ חרס גדול, מושגים ניקז וקירור- מצע, טובים יותר. כאשר שותלים באדניות ועציצים גדולים, או בשתילה ישירות לקרקע, יש להקפיד שלא לכסות את מרכז הצמח בתערובת השתילה.
בגינה - ניתן לשתול מנובמבר- עד מרץ גם במקומות עם יותר שמש. הרקפות התרבותיות, בדרך כלל אינן שורדות את חום- הקיץ. אם שותלים במקומות קרירים בקיץ (בסביבה מוצלת ומאווררת) ובהשקייה בתדירות- מופחתת, השומרת מעט לחות ומונעת התחממות והמלחה- אפשר לשמור על רצף גידול (אפילו עם מעט עלים), עד לעונת הפריחה בשנה הבאה. בספטמבר מעלים את תדירות ההשקייה ומחדשים צמיחה סתווית.  

שתילת פקעות של רקפות בר

מניחים את הצד קמור וחלק, כלפי מטה  והצד הקעור עם שרידי הגבעולים והניצנים- כלפי מעלה.
מכסים בשכבת נצע של 3-5 ס"מ. התפתחות השורשים איטית, לכן רק בחורף השני תופיע פריחה מלאה.

בבחירת שתיל טוב- מסתכלים על ריבוי ניצנים בתוך מטריית העלים הצפופה. העלים צריכים להיות מוצקים ומבריקים. ניתן במישוש באצבע- להרגיש בתחילתה של פקעת בבסיס- הצמח.

רקפת תרבותית
רקפת תרבותית