משתלות יגור
כתבות>כתבות על צמחים>

גידול בוגונביליות

* מאת:יעקב עציון

הבוגונביליות, בנות משפחת הלילניים, הן מטפסים שיחיים, ירוקי עד בתנאי אור וחום. באקלים קריר - ממוזג ובשמש חלקית הן צמח נשיר מותנה, המלבלב באביב ופורח בקיץ. צמח בוגר עמיד יותר מצמח צעיר, אך גם הוא יסבול מאוד בחורף באזור קר.
הבוגונביליה יכולה להיות מטפס גדול ופרוע, או גדר חיה גזומה וצפופה ואף לשמש בכיסוי גבוה או בינוני של שטחים קשים לטיפול
כל הבוגונביליות נוטות להצמיח שרביטי ענפים ארוכים וקוצניים ורק גיזום עשוי לשמור על צורת גיזום אחרת, תוך שמירה על פריחה רבה. מקובל לעצב בוגונביליה כמו עץ קטן על גזע מוגבה, או לטפח בוגונביליות כצמחי עציץ פורחים בכל הצבעים והגדלים ואפילו לגדל מהן בונזאי  

השתילה

* עונת השתילה המועדפת היא באביב ובקיץ, כי בסתיו ובחורף מתעכב הגידול.
* חשוב להכין בגינה מקום בו תהיה לבוגונביליה שמש ישירה גם בחורף, במשך 4 שעות לפחות.
* הבוגונביליה עשויה לצמוח עם שרביטים גדולים ולדכא צמחיה שכנה. מומלץ לשמור על מרחק של 2 מטר לפחות מצמחים שכנים וממדרכות.
* קומפוסט והומוס חשובים להתפתחות השתיל. זבל טרי עשוי לצרוב ולפגוע בשורשים.
* אחרי קניית שתיל שגדל בצל, רצוי לפני השתילה, להקשיח אותו במשך שבוע - שבועיים בשמש ישירה עם השקייה טובה.
* זהירות! השורשים שבירים! על כן שומרים לא לטלטל את השתיל בזמן הוצאתו מכלי הגידול ואין להדק את הקרקע מעל השורשים.
* שתיל גבוה מחייב תמיכה כבר בשתילה, כדי למנוע תנודות ושבירת שורשים.
* בעונות הגידול הראשונות, השתילים דורשים השקייה סדירה, לאחר מכן ניתן להפחית השקיות..
בהעתקת בוגונביליות ממקום למקום, יש לגזום אותה חזק בסוף החורף. באביב מכינים בור גדול עם קומפוסט. על ידי חפירה היקפית, משאירים לצמח גוש שורשים גדול, מומלץ להשאיר לכל 1 ס"מ של קוטר גזע, גוש שורש בקוטר של 15 ס"מ. בעזרת את חפירה מחודדת ומזמרה שומרים על חיתוך חלק בקצות השורשים ועוטפים - קושרים את גוש השורשים לצורך העברה. רצוי לשתול בבור ממולא מים, תוך הקפדה על תמיכה וממשיכים להשקות מידי יום במשך שבוע.
לשתילת גדר - מומלץ לבחור בצמחים בעלי אופי גידול זהה או מאותו הזן ולא לערבב סתם שתילים. רווחי שתילה של כ- 1.5 מטר, לאורך גדר חוטים חזקה ויציבה. 

דישון

חשוב לאחר גיזום לתת דשן חנקני עם כילאט - ברזל, עם תחילת פריחה רצוי להוסיף דשן זרחני.

השקייה

שתילים צעירים דורשים השקייה רבה וסדירה. עם התבגרותם, במיוחד באדמות כבדות, הם עמידים גם ללא השקייה. 

גיזום וטיפול לאחר השתילה

הבוגונביליה נוטה להצמיח אחרי עונה לחה וחמה, ענפים שרביטיים גדולים. אנחנו מייעדים להם תפקיד מרכזי בעיצוב הנדרש. צימוח קצות הענף מתמשך תוך כדי פריחה ותוספת עלים. לכן ענפים קטנים לא נגזמים בתחילת פריחה אלא אחריה. תמיכת בוגונביליה תיעשה אל גוף יציב בעזרת קשירה בסרט גמיש המונע שבירה.

גידול גדר חיה של בוגונביליות

1. קוטמים את השרביטים בגובה של הגדר וקושרים לייצוב אל הגדר.
2. את ענפי הצד שיתפתחו - מטים וקושרים במקביל לגדר. מסלקים הסתעפויות מיותרות.
3. בהמשך - מסלקים כל פריצה שרביטית צעירה ומיותרת.
4. לצורך חידוש גדר מבוגרת, ניתן לגזום עד 1/3 מנוף הצמחים. 

עיצוב בצורת עץ על גזע

1. בוחרים בשרביט בריא שיהיה לגזע ותומכים אותו היטב, ישר כלפי מעלה.
2. מקצרים אותו מעל לגובה הרצוי של הגזע הסופי.
3. מסלקים פריצות ענפים (וקוצים) לאורך הגזע ומאפשרים ל- 4-6 ענפים ראשיים להתפתח בקצהו העליון.
4. במידת הצורך - מוסיפים תמיכות לענפים הרכים בצמרת, כדי שיתעצו בצורה הרצויה ולא יישברו ברוחות. בדרך כלל "העץ" נוטה להתפתח כעץ בכות.
5. מקצרים את קצות הענפים הראשיים (עדיף לאחר החורף) ומאפשרים להסתעפויות הנוספות לצמוח ולפרוח.
6. מסלקים בקביעות פריצות שרביטיות ומידי פעם גוזמים ומחדשים את קצות הענפים.
7. בגידולי צמח עציץ על גזע גבוה, חשובה הקטנת הנוף בין גלי הפריחה וכן תמיכה יציבה כדי למנוע שבירה,וגם ייצוב העציץ למניעת התהפכות.  

טיפוח בעציץ

* נשתדל לבחור זנים קטנים, על אף היותם יותר שבירים. לאחר 2-3 גיזומים, מצליחים לקבל ענפים קצרים ופורחים, חייבים לסלק מוקדם כל ענף שרביטי או ארוך.
* גל הפריחה נמשך 5-6 שבועות ואחריו גוזמים חזק כדי לשמור עציץ פורח בעתיד.
* מקפידים על השקייה טובה של העציץ בקיץ, אפילו פעמיים ביום. לצמח צמא, העלים מסתלסלים והלבלוב הצעיר מצמיח עלים קטנים מאוד.
* לאחר 3-4 שנים בעציץ, רצוי להוציא את השתיל בזהירות מהעציץ, לקצר שורשים, להוסיף מצע גידול ולשתול חזרה (עם תמיכה). לאחר 8-10 שנים יש להעתיק את השתיל בצורה דומה לעציץ יותר גדול. 

בחירת זנים

קל לטעות בזיהוי זנים, כי אפילו פרחים של אותו הצמח, עשויים להופיע בגוונים שונים בהתאם לעונות השנה. בשמש מלאה והשקייה מרובה הפרחים יהיו יותר בהירים וגדולים, לעומת אלה הפורחים בשמש חלקית וללא השקייה.
לכל הבוגונביליות תפרחות של שלושה פרחים קטנים וצרים שבקצותיהם שפתיים כוכביות ולבנות. לכל פרח נלווה עלה חפה גדול צבעוני - "כמו פרח".
ישנם זנים בהם לפרח יש מספר עלי חפה היוצרים "פרחים כפולים". אלה בדר"כ יוצרים גלי פריחה מאוד מרוכזים בפרקי זמן קצרים ורצוי לקטוף אותם לאחר נבילתם.
מוצא הבוגונביליות משלושה מינים דרום אמריקאים, מהם נוצרו, מהכלאות ובירור, מאות רבות של זנים ומיני משנה תרבותיים בעלי תכונות ייחודיות וצבעים שונים, עד שקשה מאוד לייחד אותם בשמות.  

בוגונווילאה חלקה Bougainvillea Glabra

בעלת עלים יותר קטנים וצרים. הגבעולים חלקים, נושאי קוצים קטנים וכפופים בקצותיהם. עלי החפה - דמוי משולש. לשלישיית הפרחים יש שפתיים בולטות לבנות ובסיסם תפוח. הזנים היותר קטנים ורכים מתאימים לגידול בעציצים וכן לגדר קטנה עד בינונית ..

הזנים "הננסיים" מתאימים גם כצמחי כיסוי במדרונות, מסלעות ושטחים קשים.  

 בוגנווילאה חלקה

בוגונווילאה נאה Bougainvillea Spectabilis

מתאפיינת בעלים רחבים וגדולים. הענפים לרוב ארוכים ושעירים, בעלי קוצים גדולים וכפופים. עלי החפה הצבעוניים - דמויי לב.

הזנים הקרובים לנ"ל מתאימים לגדרות גדולות, פרגולות ולמעוצבים כמו עץ על גזע.  

בוגנווילאה נאה

בוגונביליה פרואנית Bougainvillea Peruviana x Buttiana

יש לה עלים דקים ורחבים. בבגרותם מקבלים סלסול. הענפים חלקים וארוכים ונשארים זמן רב בצבע ירוק. הם יוצרים צמח דליל. עלי החפה - קטנים, מעוגלים ומקוטמים. מין זה יותר רגיש להתקררות או ליובש פתאומיים ביחס לשני המינים האחרים ומגיב מהר בנשירת עלים.
עלי החפה מופיעים לעיתים בכפולות. הקוצים בצמחים צעירים גדולים וישרים, בבוגרים הם כפופים.
המין מתאים לגדרות ולפרגולות.

בהצלחה... 

בוגונביליה חלקה

בוגונביליה נאה 
בוגונביליה ננסית