יש לי שאלה הנוגעת למזיק הגורם לרקבון פֵּרוֹת הָרִמּוֹן בעודם נמצאים עטופים בשקית-ניר על העץ.
בנעורי, בשנות החמשים, היה נהוג לְכַיֵּס פֵּרוֹת הָרִמּוֹן בעודם על העץ (בגדל שבין כדור פינג-פונג לכדור טניס) כדי להגן עליהם מפני חרקים, צפורים ומזיקים אחרים, בְּעִקָּר מיקרואורגניזמים למיניהם שהגדרתם והביולוגיה שלהם לא היו ידועות אז כָּל-צַרְכָּן. הַפֵּרוֹת המוגנים היו גדלים ונקטפים לאחר סֻכּוֹת, בְּמַצָּב מְצֻיָּן. זכור לי שעל מנת למנע התפתחות רקבון, היו בוזקים לתוך השקית טרם הַכִּיּוּס, אבקת גפרית צְהֻבָּה (שנקנתה אז בפרוטות בכל בית-מרקחת), וזה מנע רקבון במאה אחוזים.
היום, גדלים בחצרי באותו מקום (אזור המרכז, אדמת חול-חמרה) שני עצי רמון ראש-פרד, והם מניבים פרי. אני מְכַיְּסָם, אך אין לי מקור לקנית אבקת-גפרית.
היבול האחרון השנה נשחת כלו מחמת רקבון בתוך השקיות[u][/u], שֶאֲנִי חושב שֶׁגְּרָמוֹ איזה מיקרואורגניזם. מה עושים?!
אפשר לחלק את השאלה לשתים: (1) איפה קונים אבקת גפרית, (2) אם לא גפרית, אז מה להכניס לשקית הניר ושיהיה ידידותי לסביבה.
תודה מראש.