כמות הומוס לעץ צעיר

[hgsl12]

שלום,
יש לי בגינה מספר עצים צעירים: רימון, תפוז וושיגנטון, לימון, אבוקדו,מנגו,תפוח ענה,תאנה (קניתי אותם לפני שנה-שנתיים).
רציתי לדעת מה כמות ההומוס המומלצת לשנה לעצים אלה.
אשמח לקבל קישור המפרט את כמות ההומוס המומלצת לכל סוג של צמח בנפרד.
תודה

[גרטמן יואב]

כל כמות שתתן רק תעזור לעצים. אין המלצות כמותיות חד משמעותיות. זה לא כמו קומפוסט,אינו שורף ואינו מזיק. יש שמגדלים עציצים בהומוס בלי תוספות אחרות.

[hgsl12]

אני מבין... אבל יש המלצות לגבי כמות החנקן שעץ צריך לקבל.. לדוגמא עץ הדר צריך לקבל כ-60גר חנקן לשנה. איך אני מחשב כמה הומוס אני צריך לשים?
תודה.

[ש. כהן-סיון]

לצערי, הבורות בתחום שולטת וגם "המומחים" לא יודעים על מה הם מדברים כאשר זה בא לקומפוסט והומוס. דע לך כי הומוס אינו דשן במובן המקובל למונח זה. כלומר, הוא אינו ספק של נוטריאנטים לצמח. הומוס הוא תולדה אורגנית יציבה של קומפוסט אשר אינה מתפרקת יותר בקרקע. כמו הקומפוסט, ההומוס מיועד לטיוב הקרקע על-ידי כך שהוא מגביר את הפורוזיות שלה, דבר המעודד נשימה טובה וגם ספיחת נוזלים. ברם השימוש החשוב ביותר שלו נובע מתכונתו לקשור אליו את היונים של יסודות ההזנה (נוטריאנטים). הומוס הוא שם כולל למשפחה של תרכובות אורגניות הידועות בשם חומצות הומיות. חומרים אלה מתרכבים בקרקע בקלות עם מולקולות חמצן מהאוויר וכך יוצרות קומפלקס טעון שלילית המושך אליו את היונים החיוביים (קטיונים) של יסודות ההזנה המצויים בדשן הטיפוסי (חנקן, זרחן, אשלגן, ברזל ועוד). החומוס כשלעצמו אינו מכיל אפילו אטום חנקן אחד זמין לצמח!!! אבל הוא קושר אליו אטומי חנקן, וכו', וכך הוא מאפשר לנימי השורשים לספוג אל קירבם את יסודות ההזנה בתהליך שהכימאים קוראים לו "חילוף יונים". למעשה, ההומוס משמש בכך כמעין זרז (קטליזטור) לספיחת יסודות ההזנה על ידי הצמח. כמו בכל התהליכים הכימיים בהם משתתפים זרזים, דרושה כמות קטנה מאוד מהם כיון שבדרך כלל הם לא נהרסים בתהליך בו הם משתתפים, ואחרי שהם העבירו את החומרים פעם אחת לשורשים, הם זמינים שוב להובלה נוספת, וכן הלאה.
היוצא מכך הן שתי עובדות יסודיות:
א. הומוס אינו חומר מזון לצמחים. הוא אינו כולל יסודות הזנה כלל, אלא אם כן עורבבו כאלה בו והדבר מצוין על האריזה (מוצר קים אבל נדיר מאוד להתקל בו).
ב. מאחר שמולקולות ההומוס לא משתנות בסופו של התהליך בו הן משתתפות, הן זמינות שוב ושוב לביצוע אותה פעולה. קרי, העברת קטיונים אל פני השטח של הנימים שם הם מוחלפים וכך נספגים חומרי ההזנה בשורשי הצמח. כתוצאה מכך, דרושה כמות קטנה מאוד מהחומר ביחס לנפח הקרקע בו מצויים השורשים. הסיבה היחידה להוספת הומוס מדי עונה היא שטיפתו הרחק מאזור השורשים על ידי מי ההשקיה.

אין כמות מומלצת לשום עץ, ומי שיאמר לך אחרת הוא שרלטן במקרה הטוב. קלטר סביב הגזע אל תוך הקרקע כוס הומוס לעץ או שיח בינוניים, לפי הערכתך את נפח ציצת השורשים. אם תגזים בכמות לא יגרם כל נזק, כמובן, מלבד לארנק שלך. ההמלצה לגדל דבר מה בהומוס טהור היא חסרת שחר, אלא אם כן אתה באמת מחפש דרך לשרוף את כספך.

הערה אחרונה. כאמור, הומוס הוא תולדה של קומפוסט. בתעשיה מקבלים אותו על ידי שימוש בסוג מסוים של תולעים הניזונות מקומפוסט ומפרישות הומוס (חומצות הומיות) כתוצר העיכול שלהן. תהליך דומה קורה גם בקרקע, הן על ידי תולעים, אבל בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים שונים המצויים לרוב בקרקע. לכן, חובה תמיד לקלטר את הקומפוסט אל תוך הקרקע כדי שיהיה זמין לאותם מיקרואורגניזמים. קומפוסט המפוזר על פני הקרקע שווה כקליפת השום. מאחר שלא ניתן לקלטר דבר מה אל תוך הקרקע שמתחת לדשא, ההמלצה החד משמעית היא לא להוסיף קומפסט לדשא. אפשר לפזר בעדינות הומוס ולקוות שמי ההשקיה יובילו אותו אל קירבת השורשים.

הבנת מדברים אלה שבאמצעות הפעלה נכונה, הקרקע תייצר את ההומוס הנחוץ לה על ידי פירוק מרכיבי הקומפוסט בעזרת מיקרואורגניזמים. אם כך, קילטור קומפוסט בזמן (כחודשיים לפני התעוררות השורשים לצימוח האביבי - קרי, ממש בימים אלה) יגרום לכך שבזמן הנכון תכיל הקרקע די מולקולות הומוס שתשמשנה כמתווכים לקליטת חומרי ההזנה על ידי השורשים ממקומם בקרקע. שוב: להומוס כפי שהוא אין שום ערך תזונתי. אין בו כלל חנקן, זרחן, או אשלגן הזמינים להזנת הצמחים.

[רפי ה]

סיון, באתר ארגון גננות לנוף בישראל מתואר הומוס כך:
הומוס -רקבובית
תוצר עיכול של תולעי אדמה מזן "קליפורני אדום". מטייבי קרקע-earthworms .התולעים אוכלות מוצרים אורגאניים שונים,ומוציאים לאחר עיכולם תוצר (הומוס) עשיר ויעיל במיוחד לטיוב הקרקע.שמהווה דשן אורגאני זמין לצמחים.
ההומוס מכיל את יסודות המזון החיוניים לצמח: חנקן, זרחן, אשלגן, ברזל, ואחרים. בעל תגובה ניטראלית ph-7.מכיל אנזימים ובקטריות המועילות לצמחים.מכיל ריכוז גבוה של חומצות הומיות ופולבית.בגלל תהליך הכנתו הארוך היינו נקי מחיידקים מחוללי מחלות, נקי מזרעים של עשבים, פריך וחסר ריח ונוח מאוד לפיזור.
ההומוס הינו חומר אורגאני יציב,לא צורך חנקן בעת פירוקו ולכן אין לו תחרות עם הצמחים.משתמשים בו לכל הצומח: צמחי בית, גינה, דשאים, עצים, וירקות.
ההומוס משפר את המבנה הפיזיקאלי של הקרקע ואת היכולת לספוח מים.בנוסף להיותו דשן אורגאני זמין.ההומוס יוצר קרקע מאווררת, הוא מעודד תהליכי צמיחה ומאפשר התפתחות מהירה של מיקרואורגניזמים המועילים לצמחים.
למי שעדיין לא ברור,ההומוס היינו זבל תולעים. התולעים נשארות בשטח, הן לא מגיעות לגן.אפשר להשתמש בו, בכמויות גדולות מהמומלץ,הוא לא מזיק,כמו כן כדאי ליישמו על יד השורשים.רצוי לשמור את השקים סגורים,בצל, כדי לשמור על הלחות שבשק.
תהליכי מחזור של פסולת אורגנית החלו לפני שנים רבות.חיפוש אחר זני תולעים יעילות הביא ליצירת מערכת שלמה של מחזור פסולת אורגנית והפיכתה למוצרי דישון וטיוב קרקע בחקלאות ובגן הנוי.

אם כפי שאתה אומר אז אפילו בארגון הגג הישראלי לא ממש מדייקים. הנ"ל מחזק את אמירתך שאפילו המומחים בתחום לא יודעים על מה הם מדברים.

[hgsl12]

תודה על התשובות המפורטות
אבל אני עדיין לא מבין משהו. אם ההומוס לא מהווה את החומר הזנה עצמו לצמח אלא רק "מושך" אליו את חומרי ההזנה. עדיין צריך שיהיה חומר הזנה בסביבה... אז זה לא מספיק לתת הומוס לצמח אלא צריך לספק גם חומר הזנה? אילו חומרי הזנה אורגניים קיימים היום בשוק?
שוב תודה.

[ש. כהן-סיון]

אני עומד מאחרי הדברים שכתבתי. אני נסמך תמיד על דבריהם של ברי סמכא ממיטב האקדמיה העולמית, ואין לי ספק שדבריהם מקובלים גם על יודעי דבר מחוגי האקדמיה שלנו. לא צריך לחפש הרבה בימנו; הכל זמין ברשת. איני יודע למה בדיוק מתכוונים, ועל מה נסמכים, אותם מומחי גננות שהזכרת. הומוס, פר הגדרה, הוא תוצר פרוק סופי של חומר אורגני בקרקע, או בתעשיית קומפוסיטציה. החומרים האורגניים כוללים מלבד פחמן, מימן, וחמצן גם חנקן כחלק מתרכובות אמיניות. חנקן זה אינו זמין לצמחים כפי שציינתי לעיל. התרכובות ההומיות מתיחדות בכך שהן יוצרות קלאטים (קושרות אליהן) עם יסודות ההזנה חנקן, אשלגן, זרחן ויסודות קורט. יסודות ההזנה עשויים להגיע מהקרקע עצמה, מדשן כימי המפוזר בקרקע, או אף (בכמויות קטנות) מעצם תהליך הקומפוסיטציה, תלוי במקור החומר האורגני המשמש להכנת הקומפוסט שהוא, כאמור, שלב ביניים בייצור הומוס תעשייתי. גם אם לכך התכוונו אותם מומחי גננות, אין בכך די להזנת צמחים. שוב, פר הגדרה, הומוס אינו כולל יסודות הזנה, ואין לסמוך על נוכחותם של אלה בהומוס תעשייתי. הנה הפניה למאמר מקיף שנכתב על ידי חובב גינון דווקא, אבל אחד שטרח והתאמץ ללמוד ולהבין משהו בנושא הסבוך הזה אשר, כפי שכבר כתבתי, הצליח ומצליח תמיד להטעות רבים וביניהם מומחי גננות למיניהם. שים לב לדברי האזהרה בראש המאמר ואל תתייחס לסגנון הבוטה של הכותב שנקעה נפשו מחוסר ההבנה שמגלים רבים בנושא. אם תקרא בעיון את כל חלקי המאמר תבין אל-נכון את עיקרי הדברים.

http://www.montmorillonite.info/page%203_humus_art.htm

[ש. כהן-סיון]

לשאלה הנוספת של השואל המקורי.
נראה שהבנת חלקית את הדברים ויש לך גם בילבול מסוים בנוגע לתזונת צמחים. אנסה שוב להבהיר לך בקצרה:
1. הומוס הוא חומר אורגני מטייב קרקע מעולה, ובנוסף יש לו תפקיד חשוב בהזנת הצמחים על ידי כך שהוא משמש כ"כפית האכלה" של יסודות המזון של הצמח. הוא מגיש את היסודות האלה בדרך שנימי השורשים יכולים "לבולעם".
2. מלבד מים, חמצן, ודו-תחמוצת הפחמן המשמשים את הצמח ליצירת מקורות אנרגיה בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה), זקוקים הצמחים גם לחומרי הזנה שהם בעצם יסודות כימיים במצב יוני. אלה כוללים, בין היתר, חנקן, זרחן, אשלגן, ברזל, נחושת, מנגן, מוליבדנום, בור, אלומיניום, ועוד. יסודות כימיים אלה מצויים במרבית הקרקעות, אך לא תמיד במידה מספקת, או במצב כימי מתאים לקליטה, ולכן אנחנו צריכים לתת אותם כתוסף הזנה, או במילים אחרות כדשן. הדשן עשוי מתרכובות אנאורגניות, בעיקר תחמוצות של החומרים הנ"ל.
3. אתה מבין מדברים אלה, כי אכן כפי שציינת בעצמך צריך לתת לצמחים דשן כזה בנוסף לכל פיזור של הומוס בקרקע. רמזתי לך בתשובתי הראשונה כי אינך חיב לפזר הומוס אם תקלטר קומפוסט בקרקע בזמן. בקרקע מיקרואורגניזמים יהפכו את הקומפוסט להומוס. היתרון הוא בעיקר כספי.
4. אתה שואל לבסוף "אלו חומרי הזנה אורגניים קיימים בשוק". זו שאלה חסרת מובן מהטעם הפשוט שאין מושג כזה "חומרי הזנה אורגניים". המילה "אורגני" מתייחסת לחומרים המיוצרים בטבע (חי וצומח) ומבוססים על היסודות פחמן, חמצן, ומימן כאשר באחוז מזערי חלק מסוים מהמולקולות האורגניות מכילות גם יסודות אחרים כמו חנקן(בעיקר), זרחן, גופרית, ועוד. כפי שכתבתי לעיל הצמח דואג לצרכיו מבחינת התרכובות האורגניות (קרויות פחמימות) שהוא יוצר בתהליך ההטמעה. את היסודות האנאורגניים אנחנו צריכים לספק לו, אם אין מהם מספיק בקרקע. דשן אורגני הוא מונח מטעה. אין ממש במושג הזה. לכל היותר המשתמשים בו מתכוונים ליסודות מזון שנאגרו על ידי טיפול בחומר אורגני המכיל מעט מהם. אתן לך דוגמא שתבהיר לך את הדברים. עצים מכילים כמובן את כל יסודות המזון לפי צרכיהם. אם נשרוף חבילת עצים ישאר בידנו אפר. האפר הזה לא יכיל חנקן וזרחן כיון שבתהליך השריפה נוצרות משני יסודות אלה תחמוצות נדיפות. אבל האפר כן יכיל מעט אשלגן וברזל כי התרכובות של אלה הנוצרות בעת השריפה אינן נדיפות. אם תרצה, לאפר שריפה כזה תוכל לקרוא דשן אורגני מהטעם שמקורו בחומר אורגני (עץ) בו היו כלולים אותם יסודות.

[hgsl12]

שוב תודה על התגובות העיניניות.
כפי שהבנתי הומוס הוא חומר אורגני שאינו מכיל חומרי הזנה. בנוסף הצמחים זקוקים לחומרים אנאורגניים כדי להתקיים והומוס עוזר בקליטתם.
בעצם אני מבין את עיניין התוספים האנורגנים כמעין תוספת של "מים מינרלים", רק שהרכבם שונה ממי השתייה ומותאמים יותר לצמח.

אני חושש לשים בגינתי תוספים לצמחי מאכל העלולים להביא נזק בריאותי.
האם בחקלאות האורגנית מותרים לשימוש תוספים אנאורגניים כדשן לגידולים?
איך הדשן האנאורגני נמכר? האם עודף ממנו יכול לגרום נזק לצמחים? האם זה יכול לגרום נזק לאדם האוכל את פירות הצמח?
מה דעתכם על שימוש במים מינרלים לשתיה כדשן אנורגני?

אני מקווה ששאלותיי לא מעיקות יתר על המידה
תודה.

[גרטמן יואב]

אני לא מדשן את גינתי ולא מוסיף קומפוסט כבר יותר מ 30 שנה. הלימון שלי מתפוצץ מרוב פירות. כבר קטפתי כ 300 השנה. ועדין העץ מלא. אז אם חושש הנך מתוספים לקרקע(אותם אתה מקבל בשפע בכל פרי שאתה קונה),אז עשה כמוני: רק מים.!!!!