צמחים שאינם פורחים

[ש. כהן-סיון]

ראשית, אין יצור כזה "צמח שאינו פורח", אלא אם כן המדובר בצמח צעיר אשר עדיין לא הגיעה העת עבורו לפרוח. בבר אתה יכול לפגוש מינים רבים שגודל הפרח שלהם קטן ממילימטר. בעיניך, אולי, אלה צמחים "שאינם פורחים", אבל לו הם היו כאלה הם לא היו יכולים להתרבות והיו נכחדים ברגע שנוצרו. צמחים כאלה לא תפגוש הרבה בגינון התרבותי כי הבריות מחפשות בד"כ צמחים בעלי פריחה צבעונית וריחנית מרשימה. אני מניח שאתה קורא "צמחים פורחים" לכאלה שהם בעלי פריחה שובת לב (-האדם). זה נחמד מאוד שאנחנו מטפחים ונהנים מצמחים פורחים כהגדרתך, אבל אין לזה שום קשר עם המצאותם בעולמו של הבורא.

ואחרי הקדמה זו, גם לי יש שאלה ואני מפנה אותה אליך: האם אדם עיוור זקוק לאוכל, או שמא יסתפק במים?
מעצם השאלה שלי אתה יכול להסיק את התשובה לשאלתך. אז מה בכל זאת ההבדל בין צמח פורח לצמח ש"אינו פורח"? - פשוט מאוד, הרכב הדשן. כמו שאכילת גזר לא תשפיע ולא תעזור לראייתו של אדם עיוור, כך נוטריאנטים המיועדים להגברת והעצמת הפריחה הבולטת לא יהיה בהם צורך בצמחים עליהם שאלת. אלו ידרשו דשן שיחזק את שורשיהם ועלוותם. כלומר, דשן עשיר בחנקן ודל בזרחן, ובמידה מסוימת גם באשלגן.

[ש. כהן-סיון]

דשן כזה יתאים בהחלט. הנוטריאנטים הנמצאים בעודף מבחינתו פשוט ילכו לאיבוד עם מי ההשקיה. הדשן לא מאבד מערכו עם הזמן. החומר מורכב מתחמוצות של היסודות אשלגן וזרחן ונגזרות אחרות של חנקן. עקב ספיחת מים מהאוויר ההרכב עשוי להשתנות אבל הערך התזונתי לא ישתנה. רצוי בכל זאת להשתמש עד כמה שניתן בדשן טרי שלא חל בו שינוי כימי, כיון שההרכב הכימי המסוים תוכנן מראש כמתאים ביותר לשיחרור היסודות בקרקע. אל תזרוק, אולם, דשן ישן.