על ידי ש. כהן-סיון » 22 יולי 2009, 13:15
הדבר היחיד שיאבד מהקרקע עקב ההשקיה המסיבית הוא המלח המצוי במי הארץ. מה עושה השקיה ללא נגר משמעותי? במקרה כזה המים המוגשים נספגים חלקית על ידי שורשי הצמח והיתר הולך לאיבוד בתהליך של התאיידות. מה נותר בקרקע? - המלחים שהיו במים כמובן. בהשקיה הבאה התהליך יחזור על עצמו אבל בסופו תשאר בקרקע כמות כפולה של מלחים. אם אתה משקה בשיטתך פעמיים בשבוע, הרי שאלו מאה השקיות בשנה. בכל ליטר ממי ארצנו יש בערך גרם אחד של מלחים. אם אתה משקה את העציץ, נאמר, בשני ליטר מים בכל פעם תמצא על-ידי חשבון פשוט כי כעבור שנה של "טיפול" כזה יש בעציץ 200 גרם מלחים וכעבור מספר שנים הכמות תתקרב לקילוגרם מלח, אם הצמח עוד יהיה שם. עתה אני שואל אותך: לו המלצתי לך להגיש לעציץ המסויים חצי קילו מלח כ"דשן", מה היית אומר? אני מניח כי גם בלי ידע בגינון היית סבור שההמלצה מטורפת. דע לך כי זה בדיוק מה שאתה, ורוב גנני הבית, עושים כל העת. במיוחד המצב קשה בצמחי פנים הבית היכן שלא יורד גשם בחורף העשוי להקל את הבעיה. שאל את מכריך כמה מהם איבדו צמחים בתוך "הסלון" אחרי שנה-שנתיים שהיו ברשותם. ברוב המקרים האשם הוא במלחים. השפעתם הישירה קטלנית כאשר ריכוזם עולה על מה שהצמח המסוים יכול לעמוד בו. אין כלל אחד לכל הצמחים. יש צמחים, בעיקר סוקולנטים, שיודעים לחיות יפה עם הרבה מלח במים. לא רק הם, גם מיני האשלים ועוד רבים אחרים, כל מה שגדל במליחות. אבל אין צמחי בית וגן כאלה כמעט. תחליט אתה אם אתה רוצה לחסוך במים, וותר על צמחי העציצים. אם אתה רוצה אותם, תשלם בבקשה את המחיר.