מחלה / מזיקים בדשא

[עמיר ש]

שלום

יש לי מדשאה בת כ- 3 שנים, נוצרה ממרבדי דשא מוכן (אני לא מכיר את הסוג)
הדשא התפשט יפה מאוד והיום הוא מכסה שטח גדול פי 3 מהשטח המקורי.
אני משקה בכמות של כ-1 קוב מים לכל 20 מ"ר בתדירות של פעם בשבוע, כיסוח גם הוא בתדירות של פעם בשבוע.
בתחילת הקיץ זהיתי אזור יבש בו הדשא מת ומסביבו אזורים בהם העלים בעלי גוון ירוק בהיר עד צהוב, אזורים אלה מתייבשים (מתים) גם הם בהדרגה.
ניסיתי תוספת השקייה, שינוי סוג דשן אך לשווא !
יש לציין שבתוך האזור היבש ישנו "אי" ירוק של דשא מסוג בופלו אשר משגשג ומרגיש נפלא בהעדר תחרות.
להלן תמונות:
אזור מת ובגבולו עלים בעלי גוון חיוור

אזור דשא מת

כך נראה הדשא כשהוא מרגיש טוב

עלה דשא בריא

כך נראה הדשא כשהוא "חולה" - בהמשך כאמור, הוא מתייבש ומת

עלה דשא "חולה"

בתודה מראש על העזרה
עמיר.

[ש. כהן-סיון]

תודה על התמונות האינפורמטיביות. כך בערך אנחנו מבקשים מהפונים לעשות.

אני מבקש שתעשה בדיקה פשוטה. תפוס ביד קווצות של דשא יבש ונסה למשוך אותן אליך. האם הדשא נתלש בקלות על "שורשיו", או שמא אתה נתקל בהתנגדות של ממש לעקירת קווצות הדשא? בדיקה כזו תראה אם יש לנו כאן עסק עם זחלי מזיקים המחסלים את שורשי הדשא העסיסיים (ואז הוא נתלש בקלות ממקומו וכמעט ללא שורשים יחד עימו), או שמא מדובר במחלה. העלה המצהיב לא בהכרח מראה על האפשרות השניה. אני מבקש גם תמונה של כלל המדשאה. לא ברור לי אם הכתם הירוק בתמונה הראשונה שיך לבאפלו או לדשא שנפגע. כמו כן, בחר עלה או שניים מאזור הגבול ממש ירוק/יבש וצלם אותם על שני צידיהם. רצוי לחפש אם יש עלים עליהם יש כתמים חומים/לבנים/ או נקודות שחורות. אם אין כלל כאלה - חשוב גם כן לדעת. אחרי שנראה את התמונות הבקשות יהיה קל יותר לנתח את מצב הדשא אצלך וגם, נקווה, להציע טיפול להתיבשות.

לגבי הטיפול שהזכרת, 50 ליטר למ"ר.לשבוע היא כמות מוגזמת אם אינך גר בערבה. תספיק כמות של 30-35 ליטר לכל מ"ר/שבוע.

[עמיר ש]

כשנסיתי לתלוש שלוחה של דשא יבש או צהוב, הוא לא נתלש בקלות. כשמשכתי חזק יותר גבעול השלוחה נשבר או שנעקר עם השורשים, הדשא לא נתלש בקלות.
חיפשתי כתמים או פגמים אופיניים על העלים בגבול האזור שמצהיב, לא מצאתי משהו שמאפיין את כל הדשא.
רצ"ב תמונה של עלה עם פגמים כלשהם, כאמור זה לא ממש מאפיין.

צד אחד

עלה עם פגמים 1

צד שני

עלה עם פגמים 2

מראה כללי של קטע פגוע

מראה כללי

משני צידי השביל נראים אזורים פגועים שהתייבשו, בצד שמאל הדשא המקורי (סובל בשקט), בצד ימין למעלה נראה אזור של באפלו משגשג.

תודה ושנה טובה.

[ש. כהן-סיון]

בחנתי את התמונות הנוספות ולא מצאתי עדות חותכת למחלה כלשהי, מלבד האפשרות שהדשא נפגע על ידי חילדון, אבל זו אינה בעיתו העיקרית אלא תולדה של מצבו הקשה. במילים אחרות, חילדון הופיע בעקבות החלשות הדשא ואינו הסיבה העיקרית למצבו. נותרה האפשרות שמדובר בפגיעה פיזיולוגית, ושני גורמים עלולים היו להיות התורמים העיקריים למצב הנוכחי. ראשית, מהות הדשן. לא מסרת במה דושן הדשא בכל התקופה שהוא אצלך, וחשוב לציין גם כמויות ותכיפות הדישון. האם השתמשת בדשן גרגרי בשיחרור איטי, או שמא עשית שימוש בדשן נוזלי, או מסיס, כמו הדשנים הנמכרים למדשנת אוטומטית. אנא פרט ככל שתוכל וציין כמויות דשן ותכיפות הדישון. התרומה השניה למצב הדשא היא השקית יתר. עדות לכך רואים ממצב הדשא בקירבת שביל הבטון. בסמוך לפס הבטון מצטברים תמיד מי השקיה שאינם יכולים לזרום הלאה. מקומות כאלה מועדים לתופעות של מחלות ריקבון השורשים המביאות לחיסול הדשא. לאחר שהן מתבססות במקום כזה, הן מתפשטות הלאה. בדרך כלל, בקרבת קירות ושבילי בטון הדשא דווקא ירוק ובוהק יותר מאשר בלב המדשאה. במה דברים אמורים? - כאשר כמות המים נכונה והאדמה מנוקזת היטב. במקרה כזה תוספת המים המצטברת ליד משטח הבטון מאפשרת דחיפה נוספת לצימוח ירוק ומונעת את התיבשותו. ברם, כאשר כמות המים מוגזמת, כפי שנהגת וכבר הערתי לך על כך, ובפרט אם הקרקע במקום כבדה ואינה מנוקזת, או שדרכו עליה הרבה ודחסו אותה. במצב כזה מתפתחות מחלות פטריתיות המתבטאות בריקבון השורשים והשלוחות. יתכן אפילו ששתי התרומות הצטברו. קרי: מים שזרמו לעבר השביל ונעצרו שם הביאו עימם גם חומרי דישון שהלכו והצטברו במקום כך שריכוזם במקום עלה עד כדי גרימת נזק בלתי הפיך לדשא.

מאחר שאיני מבחין במחלה ממש, אין צורך בטיפול הדברתי. הקטן את כמויות ההשקיה וספר לנו באיזה דשן השתמשת. בינתיים, בכל מקרה, אל תדשן יותר עד לאביב, אם בכלל. לגבי החורף הקרוב תוכל לבצע שיזרוע חורפי בנובמבר. מעבר לכך, צריך להמתין ולראות כיצד יתאושש הדשא באביב. יתכן שתצטרך לעקור את הקים ולהניח מרבדים חדשים. אבל המתן עם ההחלטה עד לסוף אפריל לפחות.

[איילג]

שלום,
אני חדש בפורום אך ותיק בדשא. יש לי בדשא תופעה דומה. כל שנה עם הסתיו יש אזורים שהעלים מבהירים ואחר כך מתים. זה עובר עם התקררות הלילות עם בוא החורף ובאביב אין לו זכר. התיאור של התופעה ואופן התפשטותה זהים. בהסתכלות מדוקדקת רואים בנקודות החיבור של העלים גושים לבנים דמויי קורים.
בחנתי את התמונות של הפעם הראשונה של הרצף הזה ואני רואה בהם כתמים לבנים. נראה לי זהה. בהנחה שאני אכן צודק מה הפיתרון?
אייל

[ש. כהן-סיון]

כתוב במנוע חיפוש את המילים turfgrass cobweb mycelium ובחן את התמונות שתוצגנה לך. האם מה שכינית בשם ״גושים לבנים דמויי קורים״ דומים למה שאתה רואה בתמונות ברשת? ציין אן כן, ואם לא צרף תמונות ברורות של אותם ״גושים לבנים״ בחיבורי העלים עליהם אתה מדווח.

[uzibz01]

http://www.cals.ncsu.edu/plantpath/exte ... ure_13.jpg (תמונה 13)
סיון בוקר טוב.
לצערי גם אני אורח ותיק בפורום עם 200 מטר דשא מסוג דרבן בקיבוץ בגליל מערבי.
כל שנה לצערי עם הלחות (אביב-קיץ) מגיעה פטריה שפוגעת קשה בדשא. איך אני נלחם בתופעה? ריסוס? השקייה בשעות מסוימות? דישון?
לצערי אני לא מצליח להלחם בתופעה ואני והדשא סובלים. נציין שאני מרסס את הקטעים הנגועים אחרי זיהוי הפטריה וזה עוצר את ההתפשטות.
עדיין כיצד ניתן למנוע הישנות מקרים הנ"ל.
תודה מראש
עוזי

[גרטמן יואב]

בשביל זה צריך לבקר במקום בזמן המתאים.

[ש. כהן-סיון]

לא, לאור המראה בתמונה שצרפת אין שום צורך לבקר במקום. זו פגיעה קלאסית של הפטריה אשר את שמה ציינתי לשואל הקודם לך. המחלה ידועה בשם העממי ״מחלת כתמי הדולר״, וזאת מכיון שבראשית הפגיעה בדשא נוצרים כתמים יבשים קטנים, עגולים בצורתם, לערך בגודל מטבע של דולר אחד (לא בשימוש כמעט כיום). מחלת כתמי הדולר היא מחלה ותיקה ולא קלה לטיפול. מחד, הרבה מאוד מחומרי ההדברה נוגדי פטריות המצויים בשוק יעילים כנגדה; מאידך, הפטריה מפתחת זנים עמידים כנגד חומרי הדברה אלה אם השימוש בהם חוזר על עצמו פעם ועוד פעם. חשוב להשתמש במגוון חומרי הדברה ולא להיצמד לסוג אחד כזה. אבל עוד יותר חשוב ניהול מושכל של המדשאה. ואלה הכללים עליהם צריך להקפיד:
1. השקיה רק בשעות הבוקר המוקדמות, ממש לפני זריחת השמש. בשום פנים אין להשקות בערב. הסיבה היא שעלים רטובים לאורך זמן מגבירים את סיכויי ההידבקות ואת חומרת המחלה. מוקדם בבוקר משקים והשמש המופיעה מיד לאחר מכן מיבשת את העלים ובכך עוזרת להקטין את חומרת הבעיה.
2. יש להשקות כיאות מבחינה כמותית, אבל להשתדל לצמצם את תדירות ההשקיה. במילים אחרות להשקות אחת ל-10 ימים במקום אחת לשבוע, אבל לתת בעת ההשקיה מנה יומית X עשר.
3. בלילות קיץ שופעי טל מומלץ עם בוקר לעבור עם מכונת כיסוח על הדשא, או מגרפה כלשהי כדי לנער ולעודד סילוק טיפות המים מעל לעלים.
4.להקפיד על דישון בדשן עשיר בחנקן, דוגמת אוריאה, או אמון גופרתי, בפרט עם הופעת הכתמים ובעיקר בסביבתם הקרובה. חנקן עוזר לצימוח עלוותי מוגבר ובכך לצימצום המראה הפגוע.
5. לבסוף, כנאמר לעיל, לרסס את הכתמים וסביבתם בכל חומר אנטי פטרייתי אבל להחליף את חומר ההדברה מדי פעם.