על ידי ש. כהן-סיון » 27 יולי 2009, 07:42
אני ממליץ לך לקרוא את הכתבה שלנו על מנגו. תמצא אותה במדור "כתבות" של האתר, תחת צמחיה/מנגו. לעצם שאלתך על דישון, תלוי בגיל העץ, מיקומו ומצבו הכללי. אני מעתיק לך כאן קטע קצר מאותה כתבה, אך שב וממליץ לעיין בכולה.
מבחינת הדישון, הרי שבשנים הראשונות (שנות הצימוח המואץ) חשוב לתת לעץ תוספות חנקן בנדיבות. מומלץ השימוש באמון גופרתי (21:0:0), חצי כוס עם ההשקיה אחת לחודש-חודשיים. כאשר העץ מתחיל להניב באופן סדיר יש לצמצם מאוד את אספקת החנקן ולהגביר את מרכיבי הזרחן והאשלגן. דשן צריך להגיש לפחות פעמיים בשנה, אך רצוי שלוש ואף ארבע פעמים, בהתאם לטיב הקרקע (עד כמה היא עניה בחומר אורגני ומינרלים). הכלל להגשה הוא פשוט, כדלקמן: בכל שנה יש לפזר סביב לעץ 1/2 ק"ג מהדשן הנבחר (כמובא לעיל) עבור כל שנה של גיל העץ. לדוגמא: לשתיל בן שנתיים ניתן 1ק"ג דשן עשיר בחנקן בשנה. כמות זו נחלק ל- 2-4 הגשות. עץ שגילו 15 שנה זקוק ל- 7.5ק"ג דשן בשנה, מחולקים למספר הגשות כנ"ל. עבור עץ בוגר מגיל זה ואילך, חשוב שהדשן יהיה עשיר במיוחד בזרחן ואשלגן ועני בחנקן. הרכב NPK בשעור 5:10:10 מתאים לעץ כזה. באדמות עשירות במיוחד בחומר אורגני, אפשר לוותר על המרכיב החנקני כליל. נזכור כי בגיל 15 העץ מגיע לשיא ההנבה ואין צורך לעודד בו את המשך הצימוח, דבר אשר רק יפריע לתנובת הפרי. מחסור במיקרונוטריאנטים, דוגמת סידן וברזל, גורם לתופעות לא רצויות. לכן חשוב לתת הרכב מאוזן המכיל גם אלמנטים כאלה. אבץ, נחושת, ומנגן נוהגים לתת ע"י ריסוס העלווה. כללי דישון מוקפדים אלה נוהגים בחקלאות המסחרית. בגינון הביתי אפשר להסתפק בהגשת דשן בשיחרור איטי פעם (באביב המוקדם), או פעמיים (אביב וסתיו) בשנה. בעיות מקומיות העלולות להתעורר, כגון צהבון ( Chlorosis) הנובע ממחסור בברזל או באבץ, צריך לתקן כאשר הן קורות.