עץ שזיף שמתייבש ונגמר לי מול העיניים.

[יוסי בר צבי]

בגינתנו עץ שזיף בן כ-14 שנה, מקבל השקיה סדירה ותקינה ומניב פרי מידי שנה (לא כולל בעונה האחרונה)
מדיניות ההשקיה בטפטוף לא השתנתה מזה שנים.
למעט קצת קומפוסט במרץ שנה שעברה העץ לא קיבל דבר.
בזמן האחרון שמתי לב להתייבשות עליו ובוקר אחד ראיתי שכל עלי העץ התייבשו לחלוטין, קליפתו נושרת וחריצים ארוכים נבקעו על ענפיו העיקריים. במקביל, בגזע המרכזי התחתון ישנן הפרשות דביקות.
אני די סקספטי אם יש דרך להציל את העץ שענפיו דומים היום יותר לעץ יבש המשמש נגרים לעבודתם, ומבקש עצתכם בזיהוי המחלה שתקפה אותו.
האם מחלתו מדבקת ? (לא רחוק ממנו עץ זית מניב עם הרבה פרי ובסמיכותו כמה עצי הדר, וצמח מטפס -ויסטרייה ).
אם אחתוך את כל ענפי העץ ואשאיר גדם של 30-40 ס"מ, האם יש סיכוי שהעץ יחזור לחיים?
ושאלה חוצפנית. האפשר לדעתכם להפוך משבר להזדמנות? לנסר את העץ, להשאיר גדם של כ-30-40 ס"מ ובאותו זמן להרכיב עליו כנה חדשה של זן אחר של שזיפים ?

אני מצרף כמה תמונות וממתין בקוצר רוח לתשובותיכם.
תודה, יוסי בר צבי

[ש. כהן-סיון]

לצערי, פנית מאוחר מכדי לתת לנו הזדמנות לנסות ולזהות את גורם המחלה שתקפה את העץ שלך. לא מעט פתוגנים עלולים להביא את מותו של העץ בפתאומיות יחסית כפי שאתה מתאר. בין אלה ניתן למנות את מחלת הדוררת, מחלות ויראליות כמו זו הנגרמת על-ידי הווירוס PPV, מחלות בקטריאליות ועוד. מאחר שכרגע אין לדעת מי גרם למחלה, נהג בעץ במירב הזהירות. סלק אותו על מרבית שורשיו (ככל שתוכל) ושרוף אותו כליל. אל תשתול דבר במקום בלי לבצע תחילה חיטוי יסודי של הקרקע. אם מדובר בפטרית הורטיסיליום הגורמת למחלת הדוררת, הרי זו נותרת בצורה רדומה בקרקע גם 15 שנה ואף מעבר לכך, ותתעורר לתקוף ברגע שישתל שם פונדקאי שלה. לשאלותיך על "תחית המתים", כמו אצל בני אדם גם צמחים מתים לא נראה לי שאי פעם יקומו לתחיה. חזונו המטאפורי של יחזקאל אולי יום אחד עוד יקרום עור וגידים, אבל לא נראה לי שהעץ המת שלך יזכה להשתתף בארוע. כאמור, סלק אותו מהמקום, ויפה שעה אחת קודם. פקח עין על הקורה בעצים אחרים בסביבה והקדם לפנות לכאן אם משהו לא נראה לך כשורה.

[אלעד]

עוד חוות דעת לפני שאתה עוקר את העץ.

לעניות דעתי - העץ נתקף מחרקים.
שימו לב לנקודות ההטלה היפות מתחת לקליפה,
ומהם "ראש מדוזה" של אכילות הזחלים שבקעו.
מה גם שנזילות השרף הן נקודתיות וגדולות, מה שמראה שהחרקים תקפו לפני שהעץ התייבש.

לכן לדעתי, שווה לבדוק מקרוב אם הגזע חי בבסיסו, העץ בן 14 בכל זאת...
בכל מקרה כדאי לחתוך את כל החלקים המתים ולשרוף.

[יוסי בר צבי]

ש. כהן סיוון, במחשבה נוספת אתה מצטרף לדעת אלעד ?

[ש. כהן-סיון]

לא. לצערי איני יודע על מה הוא שח. "חרקים" זה שם כולל שלא מחייב דבר ותחת השם הזה אפשר לתת הסברים שונים. אילו חרקים? היכן הסימן לנזק שגרמו? בכלל, ה"חרקים" היחידים המוכרים לי שיכולים להביא לסופו הפתאומי של עץ כזה הן חיפושיות הקליפה אשר רימותיהן מחוררות את העצה כבתמונה שאתה יכול לראות בשאלתה של snishri מהיום הנוגעת לבן משפחה של השזיף, או מיני עש שזחליהם הם נוברי גזע גדולים המותירים אחריהם קדחים משמעותיים, נסורת על הקרקע ושרף רב על הגזע. אף דבר מזה לא נראה בעץ המת שלך. גם דבריו על "נקודות ההטלה" אינם ברורים ומכל מקום צמחים לא מתים בפתאומיות מתטולה של חרקים. אין, כאמור, כל סימן לפעילות של תוצרי התטולה אם הם בכלל קימים שם. מאידך, הפיצוץ בעצה הנראה לאורכו של הגזע הוא סימן מובהק לעקה שנגרמה על-ידי גורם מחלה. כמובן, לא יקרה אסון אם תעשה עוד בדיקות ככל שנראה לך, אך לדעתי אין בכך שום תוחלת. כפי שהמצב ניבט מהתמונות השזיף כבר מת, ואם במקרה נשאר בבסיסו קמצוץ חיות לא נראה לי שיש מה שיחזירנו לחיים של ממש.

במבט חוזר על הגזע החשוף נראה שאלעד מתכוון למעין תעלות זעירות ומפותלות הנראות על הגזע לאחר שנשרה הקליפה. אפשר שרואים שם, בתעלות, גם רימות זעירות שמתו במקומן עם מות העץ. אלה עשויים להיות ה"חרקים" אליהם הוא התכוון, אבל נראה שאין להם בהכרח קשר ישיר עם מותו הפתאומי של העץ, אם-כי סביר בהחלט כי פעילותן גרמה נזק לשכבת הקמביום ובכך האיצה את בא הסוף.

[יוסי בר צבי]

בהתבוננות מקרוב עם זכוכית מגדלת התגלה לי שגזעי העץ מחוררים באלפי חורים קטנים בגודל הקטן מראש סיכה.
החורים חדרו את קליפת העץ והעמיקו לתוך הגזע לעומק בלתי ידוע.
ככל שיכולתי להבחין, לא הצלחתי לגלות תולעים או תנועה כלשהי על הגזעים היבשים.

אולי החורים ישפכו אור על תעלומת מותו בטרם עת של העץ?

הנה התמונות - באחת מהן חתיכת קליפת עץ מוחזקת מול האור לאבחנה מדוייקת ובשניה 10 סמ"ר של אחד מגזעי העץ.
יוסי

[ש. כהן-סיון]

יישר כח על התמונות הברורות. ההתעקשות שלך לרדת לעומק העניין ראויה לציון, חבל רק שהשואלים באתר לא תמיד יודעים לאסוף את כל הנתונים מראש, דבר שהיה מאפשר לנו לעזור באופן יותר ממוקד. על כל פנים, התמונה המצטיירת עתה היא של מתקפה משולבת על העץ: ראשית העץ נפגע על ידי גורם מחלה שהביא להחלשותו. שלב זה הוא תדיר המקדים למוות פתאומי. עץ כזה שנחלש ואינו יכול יותר להגן על עצמו, הופך טרף למזיקים המצויים כל העת בסביבה. במקרה שלך מדובר במין אחד של מזיק כזה או אולי אף בשני מינים שונים, דבר שאפשר לברר רק מבחינה קרובה של הפגיעה. בפרט, חיפושית הקליפה של הורדניים (Ruguloscolytus rugulosus) מוכרת לשימצה ורימותיה עשויות להסביר את שתי הפגיעות שעל גזע העץ שלך, הן הקדחים לעומק והן התעלות המתפתלות על פני שטח העצה מתחת לקליפה (נקראות לעיתים לבירינת). הפעילות של הרימות היא למצוץ את מוהל העץ תוך כדי חירור השכבות והריסת מערכת ההולכה של הנוזלים בעץ. לו היית ער לאפשרות ומודע לבעיה ברגע שהחלה, קל היה לטפל בה בעזרת הגמעת קונפידור או תחליפיו. החומר לא יעיל כנגד זחלים גדולים של עשים שונים המהווים סכנה דומה לחיפושית הקליפה אך חמורה ממנה. ברם, רימות קטנות של החיפושית (שאורכה רק כ-2 מ"מ) היו מחוסלות ללא ספק. לאחר הכלת בעית החיפושית אפשר היה לנסות ולטפל גם בגורם המחלה. הבעיה כמובן, היא בגילוי המוקדם. צריך להיות ערנים לכל שינוי במופעו של העץ, עלים שנראים קמלים למרות השקיה נאותה הם סימפטום מצוין לכך שמשהו קורה "מתחת לפני השטח" תרתי משמע. מאחר שטרחת כל כך לחקור מה קרה לעץ שלך, הנה אני מצרף לך כאן הפניה לסיכום מדעי על המזיק, תולדותיו, והשפעותיו.

http://www.inra.fr/hyppz/RAVAGEUR/6rugrug.htm

[יוסי בר צבי]

אני מודה לך מאוד על התשובה המפורטת.
כנראה שאכן לא הייתי ערני מספיק ואת התשלום אשלם מיד ובמזומן - אאלץ לכרות את העץ.
למיטב זכרוני שנתמך בדרך הטיפול הסיסטמטי לה זוכים כל עצי הפרי בגינתי, גם עץ השזיף קיבל מנת קונפידור לקראת האביב.
המזיקים שהתלבשו עליו - לא התרגשו.
העצים שלידו יזכו כבר מחר למנת קונפידור ע"מ שלא יפתחו תסמינים דומים.
בלאו הכי אני מגמיע קונפידור פעמיים בשנה, לקראת הסתיו ובתחילת האביב.
יוסי

[ש. כהן-סיון]

לא מומלץ להגמיע קונפידור כעניין שבשיגרה, אלא רק עם גילוי ראשון של פעילות מזיקים. הסיבה, בראש ובראשונה, היא פיזור רעלים בסביבה אולי שלא לצורך. אך לא פחות חשובה מכך היא עובדת אורך החיים לפעילות החומר, פרמטר המשתנה בין חודש לחודשיים תלוי במין הצמח, גודלו וכמות החומר שהוגמעה. אם אתה מגיש קונפידור במרץ, לדוגמא, הרי שכבר בחודש מאי תוקף פעילותו עשוי לפוג, וזאת דווקא כאשר מתגברת פעילות המזיקים.