עץ תאנה

[orizont]

שלום יש לי עץ תאנה ענק, והוא מניב תאנים גדולות , אבל הבעיה שהן נושרות לפני שהן בשלות? מה יכולה להיות הבעיה?

[גרטמן יואב]

התופעה קיימת השנה בהרבה מקומות ועצים.יתכן וזאת בעיה רק של השנה הזאת.יתכן שי בעיה בדרך הגידול. האם יש אחר כך גם פירות טובים למאכל וכמה?לא לספחר אלא לתת סדרי גודל בהשואה לשנים קודמות.חוזר על מה שאני כותב כמעט כל יום בזמן האחרון:התאנה שאנו אוכלים היא תפרחת ולא פרי.מורכבת מהמון פרחים בתחילה ןאחר כך מפירות קטנים ועסיסיים שיוצרים יחד את התאנה הנאכלת.
בחלק ניכר של הפגות יש יותר פרחי זכר ואז הן נושרות ,אם הופרו, בשלות חלקית ולא טובות למאכל. אחרותנופלות בלי להבשיל כלל. פשוט סיימו את תפקידן.
יש לי ויכוח עם חברי: אני ממליץ על יותר מים.חברי ממליצים לפעמים על פחות מים.האם העץ מושקה בכלל.?

[rdbehiri]

נא להשיב לי כמה מים צריך להשקות את התאנה?
אצלי עשו הרכבה מצויינת, בשנה שעברה היו פירות נהדרים, השנה (אולי כי קימצתי במים- מישהו אמר שהתאנה בכלל לא צריכה מים) הפירות נושרים כשהם עוד די קטנים.והאם כדאי גם לדשן את התאנה?
ותודה על האתר הנפלא הזה
רבקה בהירי
צור הדסה

[orizont]

ובכן העץ לא היה מושקה בעבר,וראיתי כי לא סבל מחוסר מיים, נהפוך הוא הוציא שתילים לרוב מסביבו, וענפים חדשים לרוב. מה זה אומר?

[גרטמן יואב]

זה אומר שלעץ כושר לחשיג מים בעזרת מערכת השורשים הענפה שלו.
לגבי הצורך במים או לא חלוקות הדעות בין אנשים שעוסקים בענין. בטבע גדולות תאנים אך ורק ליד פלגי מים. בגינון ובמטעים משקים הרבה פחות או בכלל לא.עצים מעטים מניבים על יד נחלים זורמים. לדעתי זה נובע מגידול התאנים שם מזרעים. רטב תאני הבר האלו הן זכריות. קרי בפגות יש יותר פרחי זכר מפרחי נקבה. לכן נושרות ולא מבשילות. אבל אלו המעטות ש מבשילות,נושאות הרבה פרי.ליד בתי תאנה בת יותר מ80 שנה.הניבה פירות נפלאים עד שגמרו אותה יקרוניות(חיפושית ענקית). נכרתה וצמחה מחדש ומניבה שוב הרבה פרי ופרי טוב. מקבלת השקיה. איני יכול לדעת כמה. אבל בעלת העץ אינה חסכנית במים. מסביב לעץ עציצים רבים שמושקים לפחות שלוש פעמים בשבוע.

[ש. כהן-סיון]

הסיפור של עץ התאנה מסובך מאוד ודרושה קריאה זהירה כדי להבין את הקורה בעץ הזה. לצערי, חברי נוהג לפטור בקלות יתר שאלות קשות בעניין העץ הזה, גם בנוגע להשקיה ובפרט יש בעיה עם דיוק הפרטים הבוטניים. בעבר כתבנו בפרוטרוט על עץ התאנה וקל להגיע לכל התשובות משנים קודמות. די בהקלדת התיבות תאנה או פגה, וכו' כדי להגיע לחומר הרב. למרבה הצער, השואלים/ות מסרבים בעקשנות לקרוא את מה שמצוי ושבים ושואלים את אותן השאלות. הסכנה הכרוכה בכך היא קבלת תשובות לא מדויקות ואף לא נכונות. אשר על כן, בפעם המי יודע כמה, אני מעלה כאן תשובה מהעבר. קראו ואם אחרי כן תשארנה לכן שאלות, אנחנו פה לענות.

עוד לפני כן, הערה חוזרת לגבי השקיה: מלבד השקיות עזר, אם בכלל (בלב הקיץ ואחת ל- 2-3 שבועות בלבד), אין צורך להשקות את העץ אחרי שהתבסס היטב במקום (בן 5 ומעלה). בכל מקרה, אם העץ יזדקק למים הוא יודיע לכן על ידי שמיטת עלוותו ומופע כללי עלוב. עצי תאנה צומחים לרוב לגדת נחלים, מה שעלול להטעות (כפי שהדבר מטעה את חברי שוב ושוב) ולהביא למסקנה שהוא זקוק למים רבים. למען האמת, במקומות האלו העץ משגשג וירוק מאוד אבל כמעט ואין עליו פרי!!!, ואם יש מעט רק לעיתים נדירות נתקלים באחד בשל. מכאן נא להבין: עודף מים = צימוח וגטטיבי נמרץ וכמעט חידלון מעשיית פרי. בידקו זאת בפעם הבאה כאשר תטיילו לגדות נחלים שונים בצפון. רק במרחק "בטוח" מהמים ניתן למצוא עצי תאנה נושאי פרי אכיל. בגליל, לדוגמא, לאורך הכבישים בקירבת ברעם, על רכס ההר ורחוק מאוד מכל מעיין או נחל, יש שדרות של עצי תאנה שאנחנו נוהגים לחנות לידן להנאות מתוקות שהעץ מספק. למותר לציין כי איש לא משקה עצים אלו. כך גם בהר ליד מג'דל שמס ומקומות רבים אחרים הרחוקים ממים אותם חברי מכיר כמוני מסיורים משותפים. לתאנה שורשים אימתניים החודרים עמוק ומשם העץ מקבל את כל הדרוש לו במים. במקום שאין מי תהום, או קרקע לחה, העץ לא יצליח לשרוד ולא תראו אותו במקומות כאלו.

ועתה לדברים שכתבנו בעבר.

השאלה בדבר פרי תאנה לקוי חוזרת כאן מספר רב של פעמים, ומן הראוי לכן להבהיר מספר עובדות בנושא לטובת כלל המתעניינים. ראשית נבהיר: התאנה היא צמח דו-ביתי. כלומר, בצמח הזה יש פרטים שנושאים עליהם פרחים נקביים בלבד ופרטים אחרים נושאים פריחה זכרית. וכך מכירים בעץ תאנה נקבי הנבדל מעץ תאנה זכרי. ואחרי הקדמה חשובה זו, נשוב להסבר התופעה עלי שאלת.

מה שבשפת היום-יום נוהגים לקרוא פרי התאנה אינו אלא הפרח, או נכון יותר לאמור התפרחת, של העץ. תפרחת זו מכונה בשם פגה, והיא אופיינית לכל בני הסוג של הפיקוס. התאנה, כידוע היא מין בסוג פיקוס השייך למשפחת התותיים. הפגה היא בעצם מצעית בשרנית אשר עליה ("מבפנים") מסודרים עשרות פרחים קטנים חד-מיניים אשר לכל אחד מהם 3-5 עלי עטיף זעירים. התפרחות על עץ זכרי , כוללות הן פרחי זכר והן פרחי נקבה. כל פרח זכרי בהן כולל 3-5 אבקנים. במקביל, התפרחות הנקביות (כלומר פגות של עץ נקבי שפרחיהן הצמודים למצעית הם נקביים) מאופינות ע"י פרחים נקביים בלבד להם עלי אחד שעל קצה עמודו שתי צלקות. מאחר שהתפרחות (פגות) בעצם סגורות, הפריית הצמח קשה במיוחד. התפתחה סימביוזה בין עצי הפיקוס ובין סוג של צרעות קטנות המסוגלות לחדור לפגה דרך "העין" אשר בחלקה המרוחק מהעוקץ הנושא אותה.
הצרעות החודרות לתפרחת של הזכר מטילות את ביציהן בפרח הנקבי, ותוך כדי תנועתן בפגה הן אוספות אבקנים מהפרח הזכרי אותם הן תבאנה בהמשך לפרחים נקביים על עץ הנקבה. מן הביצים שהוטלו (בפגות של הזכר!) מתפתחות רימות המתגלגלות בהמשך לצרעות זכרים ונקבות. הזכר אינו מסוגל לעוף ונשאר כלוא בפגה. ניתן לראותו אם פותחים פגה של עץ זכר. הנקבות הן בעלות כנפיים ויוצאות דרך "העין" להפרות פגות אחרות בשלב הבא. בעקב הרימות, הפגות של העץ הזכרי אינן ראויות למאכל אדם, אם בכלל הן מגיעות לכדי הבשלה. לרוב הן נושרות כ"פרי בוסר" רקוב חלקית או מלא. מטעם זה, קרוי עץ התאנה הזכרי "תאנת השדה" או בלועזית : קפריפיקוס, שפירושו הוא "תאנת עיזים", כי הפגות ראויות למאכל עיזים בלבד. בנבדל מהעץ הזכרי, בעץ הנקבי רק פרחי נקבה. לפרחים אלה יש עלי גבוה במיוחד המונע מהצרעות החודרות פנימה ומאביקות את הפרחים, מלהטיל את ביציהן עליהם. התוצאה היא פגות מופרות המבשילות ואשר לא מתפתחות בהן רימות (כמעט ולא, צריך להוסיף, באחוז קטן מאוד עלולה תקלה כזו לקרות). תאנים אלה טובות למאכל אדם וקרויות "תאנת הגן" או "תאנה תרבותית".
נסכם: התאנה היא צמח דו-ביתי, יש בה עצי זכר ונקבה. פגת הזכר כוללת גם פרחי נקבה בעלי עלי נמוך המעודד הטלת ביצים בהם ע"י החרק המאביק החודר דרך הפתח הקטן ("העין"). תוך כדי תנועה בתוך הפגה הצרעה מתכסה אבקה מאבקני הפרחים הזכריים, ובבואה אל פרח נקבי (יש רק כזה) בפגה של עץ נקבה היא תפרה אותו אך לא תוכל להטיל בו ביצים. נא לשים לב לעובדה כי בפגות הזכר נותרים הצרעים הזכרים אשר אינם מסוגלים לעוף. לכן, אם פוערים תאנה (ירוקה, קטנה עדיין) ומוצאים בה צרעונת שחורה קטנה, כמעט בטוח שמדובר בעץ זכרי.
נוסיף עוד כי במהלך אלפי שנים פותחו זני תאנה שונים וביניהם גם תאנים פרתנוקרפיות אשר לא זקוקות כלל להאבקה על-מנת לפתח פרי (= פגות בשלות).

ועתה לבעיה בה נתקלים רבים. ובכן, ברוב המכריע של המקרים בהן תאנים לא מבשילות ונושרות במצב בוסר חצי-רקוב או כמושות וכיו"ב, מדובר בעצם בתאנה זכרית, או זן כלשהו של תאנת השדה. תאנה כזו עשויה לתת מעט פרי אכיל לקראת סוף הקיץ (פרי אפיל), אך לא מן הנמנע שלפחות חלק מפגות/פרי אלה תהינה נגועות ברימות של הצרעה. עץ כזה מן הראוי להרחיק ולהחליף בעץ נקבה ממקור אמין. האחרונים הם, כאמור, לרוב בכלל פרתנוקרפים ואינם תלויים בצרעה להאבקה, וגם אם חודרת אליהן הצרעה היא אינה יכולה להטיל בהן את ביציה, מהטעם שהובא לעיל, ובכך לקלקל את הפרי למאכל.

קימים זנים, דוגמת הסמירנה אשר מוצאה מתורכיה, הנותנים שני מחזורי פרי כאשר הראשון, בד"כ, דורש הפריה ואילו השני פרתנוקרפי. צורת הפרי הפרתנוקרפי עשויה להיות שונה, ואף שונה במאוד, מצורת הפרי הרגיל. כך תבין את "פחיסות" הפרי כפי שאתה מדווח. אני משער שהעץ השתול אצלך הוא אומנם הזן הידוע בשם סמירנה. בעניין המזיקים יואב כבר ענה לך תשובה מלאה. במקרה דנן אלה הן רימות של זבוב הפירות בעיקר, אם-כי בחלקן הקטן אלו עלולות להיות רימות של צירעת התאנה.
עוד על הנושא המעניין של פירות מיני הפיקוס בכלל והתאנה בפרט ניתן לקרוא, בין היתר, בכרך מס´ 10 של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ-ישראל" בהוצאת משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע. אני מקווה שעזרתי בזאת לעשות מעט סדר בנושא הכואב לרבים".

**************

לסיכום לגבי השואלות הנוכחיות (יוני 2011). אני ממליץ לא להשקות כלל, אלא אם כן אתן רואות סימני עקה (עלים שמוטים). אין צורך לדשן תאנה. הפרי הנושר פגוע עלול להעיד על טיפוס התאנה הזכרי. במקרה כזה לא מן הנמנע שבהמשך הקיץ העץ כן יניב כמות לא גדולה של תאנים ראויות לאכילה, אבל הכמות תהיה נמוכה בהרבה יחסית לעץ שהוא "תיקני" להנבת פרי, בין נקבי ובין כזה שהוא פרתנוקרפי. קיימת גם אפשרות שהפרי שעל העץ נפגע על ידי זבוב הפירות וזו סיבת הריקבון והנשירה. אפשרות זו עשויה להסביר את המקרה של עץ שהניב הרבה פרי אכיל בשנה שחלפה אך אינו עושה כן כיום. פתיחת כמה פגות ובחינתן תעזור להחליט, כפי שהוסבר לעיל, אם העץ הוא זכרי או נקבי.